13/04/2026
איך חוזרים לשגרה שהיא כל כך עדינה ומלאה בכל כך הרבה אי ודאות?
איך מלווים ילדים ונוער בתקופה הזאת, ומה אומרים שיכול להזכיר לכל אחד את החוסן והכוחות שנמצאות בתוכו?
חזרנו לקבוצות האהובות שלנו בשתי המטבחים השבוע, בירוחם וברמת נגב. פגשנו ילדים ונוער שחיכו כל כך למפגש עם חברים, למגע ולריחות של החומרי גלם, ליצירה וחופש שיש במטבח החינוכי. ופגשנו נוער שעברו ועוברים דברים לא פשוטים, ימים ולילות של חרדה, מצבים מאתגרים בבתים שמחמירים עם הלחץ של המלחמה, אי וודאות מתמשכת שעוד לא מאחוריהם.
אז בכל קבוצה התכנסנו סביב שולחן. לשנו בצק. והזמנו כל אחד ואחת להכין חלת מפתח, המסורת של השבת שאחרי פסח.
החלת מפתח המסורתית מסמלת פרנסה - אבל החלות מפתחות שלנו היו מפתחות להרבה דברים אחרים. הרי מפתח יכול גם לפתוח וגם לנעול. דיברנו על מה שהיינו רוצים לפתוח בתקופה הקרובה - הזדמנויות, קשרים, רגשות. וגם על מה שאנחנו מוכנים לנעול ולהשאיר מאחורינו.
מה החלת מפתח שלך? האם זה מפתח לפתוח תקופה חדשה? או לנעול את מה שמאחורך?
