Inbar Halperin photography

Inbar Halperin photography Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from Inbar Halperin photography, Arts and entertainment, Tel Aviv.

היי נעים להכיר, אני ענבר, צלמת ומעצבת גרפית.
אמא של עידן ובת-זוג לירדן, גרה בעמק יזרעאל במושב בית - שערים.

אוהבת את הים. אוהבת פשטות, מינימליזם, ניקיון, אמת ואוכל :)

בתור ילדה, הצילום תמיד היה חלק בלתי נפרד מהבית שלנו ועם השנים מצאתי בצילום את הדרך לשמר לי רגעים מהחיים שעוברים כל-כך מהר.
אני באמת מסוגלת להסתכל על תמונה, להריח את הריח שהיה שם ולהרגיש בבטן את ההתרגשות מאותו רגע בדיוק.

כשהבנתי כמ

ה זה משמעותי עבורי הבנתי שאני רוצה להעניק זיכרונות מרגעים כאלו גם לאחרים.
אני מתמחה בצילומים באור טבעי, מצלמת אנשים, חיים, רגעים. אלה האמיתיים שקורים כל יום בבית שלכם.

אני מגיעה אליכם הביתה, לסביבה הטבעית שלכם לשעתיים של זמן איכות משפחתי אמיתי ושקט (הטלפונים נשארים בצד ;) ) שבסופו תקבלו גלריה מלאה בתמונות מהחיים עצמם. שלכם. אתם, כמו שאתם.

טלפון 052-8209809
www.inbar-studio.co.il

לפני שבועיים נסעתי לרמת אביב, לצלם את רומי הקטנה שנולדה הישר לתוך הקורונה.כשבבית יש עוד שני אחים גדולים ומתוקים. אבא שעו...
17/08/2020

לפני שבועיים נסעתי לרמת אביב, לצלם את רומי הקטנה שנולדה הישר לתוך הקורונה.
כשבבית יש עוד שני אחים גדולים ומתוקים. אבא שעובד מהבית וכולם קיבלו יחד את התוספת החדשה והמדהימה למשפחה.
אז באתי. בילינו יחד בוקר מרגש ממש.
ועם כל הקשיים שהקורונה הציבה, ראיתי איך הם זכו לעבור את הכל יחד. איך כולם שותפים לכל רגע ורגע ראשוני של רומי.

אין. לזה. תחליף.

(ותודה לגברת קורונוש אבל את ממש יכולה לעוף כבר)

בסוף היצורים הכי קטנים, מלמדים אותנו הכי הרבה.זאת תמרה והיא התינוקת הכי חזקה ומתוקה שאני מכירה. וההורים שלה...בכלל.אז בי...
30/07/2020

בסוף היצורים הכי קטנים, מלמדים אותנו הכי הרבה.

זאת תמרה והיא התינוקת הכי חזקה ומתוקה שאני מכירה. וההורים שלה...בכלל.
אז בינתיים טעימה מהיום המושלם שלנו עד שאמצא את המילים כדי לספר לכם על הצילומים המרגשים האלו 💜

Livnat Baum

משפחת חסון בכיכובה של פלג המהממת ועוד אחד שבדרך 🤗צילומי משפחהאתם. כמו שאתם.
01/07/2020

משפחת חסון בכיכובה של פלג המהממת ועוד אחד שבדרך 🤗

צילומי משפחה
אתם. כמו שאתם.

הבית שלה מלא באור. ביופי וסטייל.מהבתים שכשאני מגיעה אליהם אני יוצאת מלאה בהשראה.והיא...בכלל אין מילים. בשביל זה יש תמונו...
20/05/2020

הבית שלה מלא באור. ביופי וסטייל.
מהבתים שכשאני מגיעה אליהם אני יוצאת מלאה בהשראה.

והיא...בכלל אין מילים. בשביל זה יש תמונות.

מצילומי ההיריון של שירה שבינתיים הספיקה ללדת את דני המהממת
מזל טוב אהובה. שתגדלו אותה בנחת ובריאות💜

-------------------------------------------------------------------------------
צילומי הריון. את כמו שאת.
לתיאום צילומים - 0528209809 ענבר

הורים שהם מדהימים וילדה אחת שהיא החיים (!!!!)אין מרגש להשאיר זיכרונות לאנשים שאתה כלכך אוהב.מרגעים קטנים קטנים. שהם הכל....
13/05/2020

הורים שהם מדהימים וילדה אחת שהיא החיים (!!!!)
אין מרגש להשאיר זיכרונות לאנשים שאתה כלכך אוהב.
מרגעים קטנים קטנים. שהם הכל.

אוהבת אתכם משפחה שלי💜

זו תקופה שבה כולנו התגעגענו מאוד לסבא וסבתא, פחדנו עליהם ושמרנו עליהם.קצת לפני הקורונה צילמתי את סבתא נינט עם כללל הילדי...
06/05/2020

זו תקופה שבה כולנו התגעגענו מאוד לסבא וסבתא, פחדנו עליהם ושמרנו עליהם.

קצת לפני הקורונה צילמתי את סבתא נינט עם כללל הילדים, הנכדים והנינים המדהימים שלה.
זכיתי להשאיר לה. ולהם זיכרונות מהבית המיוחד, המאכלים (המעלפים).
מסבתא.

והיום זה מקבל משמעות קצת אחרת.

יש באויר תחושה של חזרה לשגרה. לאט, בטוח והכי חשוב לשמר את הדברים הטובים שהתקופה הזו הביאה.מתרגשת להגיד שאני חוזרת לצלם!!...
27/04/2020

יש באויר תחושה של חזרה לשגרה. לאט, בטוח והכי חשוב לשמר את הדברים הטובים שהתקופה הזו הביאה.
מתרגשת להגיד שאני חוזרת לצלם!!! (כמובן לפי ההנחיות והכל)

מחכה ממש להגיע אליכם ,לצלם אתכם ולהשאיר לכם זיכרונות יקרים.

בתמונות משפחה אהובה ויקרה שבינתיים הפכו לארבעה , מזל טוב אהובים 💜

-------------------------------------------------------------------------------
לתיאום צילומים:
ענבר 052-8209809

4/4 ואחרון....לבינתיים :)תהליך הלֵידָה ליווה תמיד את השגרה בביתנו, סרטים שאמא הראתה לנו כשהתכוננה לשיעורים מול תלמידים, ...
07/04/2020

4/4 ואחרון....לבינתיים :)

תהליך הלֵידָה ליווה תמיד את השגרה בביתנו, סרטים שאמא הראתה לנו כשהתכוננה לשיעורים מול תלמידים, עשרות נשים שלאורך השנים התייעצו עם אמא שלי בזמן ההריון, לקראת הלידה, בלידה ואחריה. החברות הכי טובות שלי ואחותי לוו ע"י אימי ברגעים הכי אינטימיים שלהם וחוו אותה כמיילדת שלהם.

בשנה שקדמה לנסיעה, התחילו ללוות את מוחי מחשבות על ילד משלי. מחשבות עם בן -זוגי על הרחבת המשפחה, שגררו פחדים ושאלות.
איזו מן אמא אהיה?
אני, שכל-כך אוהבת את העצמאות שלי, שרוצה להצליח ולהתקדם, מפחדת מהמחויבות הזו ומהצעד הזה.
האם אצליח לתת לילדי את כל מה שהוא צריך? האם אצליח להתמסר כל כולי לתהליך של הריון ולידה ולעצור את החיים שלי לתקופה מסוימת?
זה מה שחשבתי אז, פחדתי מזה פחד מוות.
לא ידעתי שהנסיעה לאוגנדה בעקבות אמא שלי תביא לסגירת מעגלים בחיי.

הייתי גאה באמא שלי, על העשייה שלה, על ההתנדבות בתנאים לא תנאים, שראתה רק את העזרה והנתינה אל מול עיניה.
בתוך עולם שהאדם שם את עצמו במרכז ודואג רק לעצמו, אמא עצרה את החיים לשלושה חודשים ודאגה בעיקר לאחרים.

במסע הזה הבנתי, שאמא שלי היא ההוכחה בשבילי שאפשר. אפשר להרחיב את המשפחה ולגדל ילדים ותוך כדי לצמוח, להתקדם, להמשיך בדרך שלך, להציב מטרות, לחלום חלומות והכי חשוב,
גם להגשים אותם, תובנה שמלווה אותי יום יום.

חודש אחרי שחזרתי מהמסע, נכנסתי להריון.
תשעה חודשים אחרי, אמא שלי יילדה אותי בביה"ח פוריה בחוויה מדהימה ובלתי נשכחת, שבסופה הגיעה עידן והפכה אותי לאמא בפעם הראשונה.

3\4הרגשות הם כל-כך מעורבים.הלידות בארץ הן משהו מרגש מאוד, מכונן, עבור היולדות, עבור בני הזוג ועבור בני משפחתן.שם, בצ'יבו...
05/04/2020

3\4
הרגשות הם כל-כך מעורבים.
הלידות בארץ הן משהו מרגש מאוד, מכונן, עבור היולדות, עבור בני הזוג ועבור בני משפחתן.

שם, בצ'יבוגה, בתוך חדר הלידה הקטן, הישן והשבור, כשהיא שוכבת על שקית פלסטיק שחורה, היולדת היתה כל-כך אדישה. אדישה לכאב, אדישה לחיים שיצאו ממנה, אמא שלה עומדת מולה בלי הבעה אחת על הפנים גם כשהתינוק יוצא.

לידה שם היא אירוע שבשגרה, הן לא מתכוננות לזה, לא מקבלות שום הדרכה, ליווי או סיוע בתהליך, כמובן שאין שום משכך כאבים לתת להן והן לא בוכות, אפילו לא קצת.

הן מגיעות לבית החולים, יולדות, אוספות את התינוק אל חיקם, עטוף בבדים שהביאו מהבית וחוזרות אל הבית שבכפר.

2\4נוכחותי ונוכחות המצלמה היו ידועות ליולדת מראש והיו בהסכמתה המלאה.היא שוכבת במיטה יְשָׁנָה ובלויה, בפנים אדישות ללא הב...
01/04/2020

2\4

נוכחותי ונוכחות המצלמה היו ידועות ליולדת מראש והיו בהסכמתה המלאה.
היא שוכבת במיטה יְשָׁנָה ובלויה, בפנים אדישות ללא הבעה, לאורך כל הלידה לא פצתה את פיה, לא צעקה ורק כאבה את הכאב העצום הזה ללא קול, בלי משכך כאבים או כל התערבות חיצונית אחרת.
גם שהתינוק יוצא ולא שומעים את הבכי ומתחילים לבצע הַנְשָׁמָה ביצור הקטן הזה, גם אז היא נשארת בפנים חתומות.
אמא שלי, מיילדת, מתרגשת, מחייכת, מדרבנת, מלטפת, מצליחה להיות כל כולה בחוויית הלידה וליילד בהצלחה גם ללא מילים, ללא פחד ולא נותנת לפער השפה, ללכלוך ולתנאים להוציא אותה משליטה, נותנת את כל כולה למאמץ המשותף שלהן.

אני, מתרגשת עם היולדת, עם תחושת מחנק בגרון ודמעות בין קליק לקליק, לרגעים עוצרת ומסתכלת על אמא שלי כדי להחזיר לעצמי את המציאות ולהבין שוב איפה אני נמצאת, מסתכלת עליה ולא מאמינה שזו אמא שלי ובסיטואציה שאנחנו נמצאות, מתפעלת מקסם הבריאה הזה, מהנשים העוצמתיות שעומדות מולי, אחת יולדת ואחת מיילדת, במטרה משותפת - להביא חיים.

כשהכל נגמר והתינוק היה בחוץ ונשם, הרגשתי גאווה ענקית, ראיתי מולי שתי נשים
שהן גיבורות בעיני.

**הקדמה קטנה - במאי 2018 נסעתי לאוגנדה בעקבות אמא שלי, לצלם את המסע שלה, שהפך גם למסע שלי. בשבוע הבא הייתי אמורה להציג ת...
29/03/2020

**הקדמה קטנה - במאי 2018 נסעתי לאוגנדה בעקבות אמא שלי, לצלם את המסע שלה, שהפך גם למסע שלי. בשבוע הבא הייתי אמורה להציג תערוכת תמונות בפסטיבל שייח אבריק' שהתבטל (כמו רוב חיינו כרגע)
אז החלטתי להעלות לפה מהדברים שכתבתי לתערוכה, עם חלק מהתמונות, בגלל שזה ארוך חילקתי את זה לכמה מקטעים....
מוזמנים לעקוב :) **

1/4
לפני שנתיים, אמא שלי סיפרה לנו שהיא נוסעת להתנדב - 3 חודשים בבית חולים באוגנדה שבאפריקה.
כבר שנים שהיא מדברת על הרצון שלה לנסוע ולהתנדב במקום כזה ופתאום, זה באמת קורה.
חוסר הידיעה עורר בי פחד ודאגה ולאט לאט בעיקר שמחה אותי המחשבה שסוף-סוף היא עושה את זה ומגשימה לעצמה את החלום.
מיד התחילה לקנן בי המחשבה והפנטזיה לנסוע לצלם שם. הזדמנות חד פעמית להגיע למקום כזה, רחוק שנות אור מכל מה שאני מכירה וכל מה שראיתי, לזמן שהוא כולו צילום, המצלמות ואני, מול מראות שעד אז יכלתי רק לדמיין.
המחשבה הפכה למילים, שהגיעו לאוזניים הנכונות וכך מצאתי את עצמי אורזת תיק צילום עם ציוד שכור, בדרכי למסע שעוד לא ידעתי כמה ישפיע על חיי.
כשעמדתי בשדה התעופה, קלטתי, שמעבר למראות ולאנשים שאני הולכת לצלם ולראות, אני נוסעת לראות ולחוות את אמא שלי, מגשימה חלום, ליילד ולטפל בנשים במדינת עולם שלישי, לעזור להן, לפתח אותן, ללמוד מהן וללמד אותן.

עד שהגעתי לצ'יבוגה, שם נמצא בית החולים בו התנדבה אמא שלי, לא הצלחתי לדמיין לרגע איך הכל ייראה, הייתי וטיילתי במדינות עולם שלישי אבל במקום כזה – לא הייתי אף פעם.
כפר קטן, נידח ועני, בית חולים ישן, דל ורעוע, עם מחלקות, אחים, אחיות ורופאים.
הולכת בבית החולים אחרי אמא שלי שמסבירה לי ומציגה בפניי את מציאות חייה בחודשים האחרונים, מכירה לי אנשים ואני אחריה, בהלם, חושבת לעצמי בראש – "מה אני עושה כאן"?
תוך כדי התארגנות עם ציוד הצילום, לפני הכניסה לחדר יולדות, אני מבינה, שזו תהיה הפעם הראשונה שאני אהיה נוכחת בלידה, מתחילתה ועד סופה, עם כל הרגשות והמראות שהחוויה הזו מביאה איתה.
אני נכנסת אחרי אמא לחדר יולדות, בראש שלי מדמיינת משהו אחר לגמרי, אמנם כל בית החולים ישן ודל, אבל בטוחה שמחלקת היולדות תראה אחרת, לפחות כך במוחי.
אנחנו נכנסות וההלם מכה בי בפעם השנייה, הציוד הישן והארכאי, הריח שמתפשט בחדר, הוילונות הקרועים, המיטה המלוכלכת, הבדים הלא סטריליים, הצמר גפן שיספוג את הדם, המחטים הזרוקים בדלי ופח הזבל הענקי שעומד באמצע החדר.

לכאן אמור להיוולד תינוק?

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Inbar Halperin photography posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Establishment

Send a message to Inbar Halperin photography:

Share