04/02/2026
אנחנו שתי בנות בבית.אני ואחותי הבכורה, אדל.שנה ועשרה חודשים מפרידים בינינו – וכמעט כל החיים מחברים.מאז שהיינו ילדות קטנות אמא שלנו חזרה שוב ושוב על אותו משפט, עד שהוא נטמע לנו בעצמות:“לא משנה מה קורה – אתן תמיד תהיו ביחד. יש לכן רק אחת את השנייה. והכי חשוב שתמיד תהיו ביחד.”זה כבר הפך לבדיחה משפחתית, שאנחנו מחקות אותה וצוחקות:“ת-מ-י-ד תהיו ביחד” (עם ח׳ דגושה 😉)אבל האמת? היא צדקה וראתה שנים קדימה .אדל הייתה המורה הראשונה שלי להכול.היא סללה דרכים חדשות כבת בכורה רצינית וטובה, ואני – הקטנה והשובבה – הלכתי אחריה בשקט.התבוננתי, הקשבתי, למדתי דרכה מי אני, ומה אני רוצה להיות.היא הראתה לי את החלום שלי לשיר.אני זוכרת את עצמי עומדת מהצד, עם לב פועם מהתרגשות, כשהיא שרה סולו בלהקת נוער,ואחר כך מגיעה לראות הצגות שלה – בבית צבי, ונפעמת כשאני בעצמי סטודנטית ברימון –והדרכים שלנו הולכות ומשתלבות, נשזרות, בלי מאמץ.וכשהפכנו לאימהות – הקשר רק העמיק.שיחות יומיות תוך כדי בישול לילדים,שישי בבוקר, אחת שואלת: “נו, מה הספקת?”והשנייה עונה בגאווה ומתארת את הסירים שעל הכיריים 😌חיים. פשוט חיים.עברנו יחד כל כך הרבה, מהילדות ועד היום.וכמו שאמא תמיד ייחלה – תמיד היינו יחד, ברוך השם.זו אחת המתנות הכי גדולות שיש לי.אחותי היא הבטן הרכה שלי.אני מרגישה אותה בנימי הנפש.לפעמים היא אמא שלי – עוטפת, מחזיקה, מרגיעה.ולפעמים אני אמא שלה – ומיישרת אותה😉אהבה כזאת שכל פעם מישהי אחרת מחזיקה את השנייהואנחנו מתרגשות בטירוף להזמין אתכןלפגוש אותנו יחד על הבמה –המרחב הכי טבעי, הכי ביתי, הכי אמיתי של שתינו.נדבר על להיות אחיות באותו מקצוע,על השראה, קנאה, חיבור, רגישות.נשיר יחד.נצחק בפה מלא.ונעורר שמחה חדשה, נשית וחמה,בראש חודש אדר – אחרי שעות חורף ארוכות.מחכות לפגוש אתכןולארח אתכן בבית שלנו ❤️🗓 17.2 | ראש חודש אדר📍 צפון תל אביב (יש חניה)קחי את אחותך –אחות ביולוגית או אחות נפשית –ובואי.הולך להיות מלא אהבה תייגי את אחותך💛ת #אחיות #תפילה #מוזיקה #לב
