מנעד - טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב ביו פידבק

24/06/2025

https://www.facebook.com/share/v

1LLy8LzTpQ/?mibextid=wwXIfr

״מהאחור נמצאת החשכה וקדימה נמצא האור, אם תסתכל כל הזמן לאחור יתפס לנו הצוואר, חשוב לשחרר ולהסתכל קדימה לכיוון האור״ עצה חכמה של בת 103

16/06/2025

בימים מתוחים, תרגיל קצר של נשימה איטית יכול להכניס כמה רגעים של שקט ולהוריד רמות מתח https://www.facebook.com/reel/736005049105235/?mibextid=wwXIfr

06/06/2025

המחשבה שלנו יכולה להשפיע גם הבריאות שלנו

26/03/2025

דיכאון זה לא שחור או לבן
הרבה אנשים חושבים שדיכאון הוא מצב קיצוני שבו הכול חשוך ואפור. אבל האמת היא שדיכאון יכול להופיע בעוצמות שונות, ובצורות הרבה יותר יומיומיות ממה שנדמה לנו.
אולי אתם מרגישים "מעוכים", חסרי אנרגיה, פחות נהנים מדברים שפעם אהבתם, מתקשים לישון או מתקשים לקום מהמיטה. אולי אתם עדיין מתפקדים, אבל כל פעולה מרגישה כמו מאמץ גדול. זה לא בהכרח אומר שאתם בדיכאון קליני – אבל זה כן משהו שכדאי לשים לב אליו.

ארבע עוצמות של דיכאון:
1. הפרעה במצבי רוח: תחושות של עצב או חוסר שביעות רצון, שבאות והולכות.
2. דיכאון קל: תחושת מועקה מתמשכת, עייפות וחוסר הנאה מדברים שהיו מהנים בעבר.
3. דיכאון קל עד בינוני: קושי לתפקד, ירידה במוטיבציה, פגיעה בשינה או בתיאבון.
4.דיכאון קליני: מצב מתמשך ומעמיק יותר, שמלווה בירידה משמעותית בתפקוד ובמצב הרוח.

איך אפשר לדעת באיזו רמה אתם נמצאים? ד"ר דויד ברנס פיתח שאלון מעולה לאבחון רמת הדיכאון, שאני עובדת איתו. הוא יכול לתת תמונה ברורה ומדויקת יותר על המצב הנפשי שלכם.

הבשורה הטובה היא שטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) הוכח כיעיל מאוד בטיפול בדיכאון. בטיפול מובנה, צעד אחר צעד, אפשר ללמוד כלים להתמודדות, לשנות דפוסי חשיבה שליליים, ולהחזיר לעצמכם את ההנאה מהחיים.
אם אתם מזדהים עם התחושות האלו, אתם לא לבד. אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר שלי ולקרוא עוד על איך טיפול CBT יכול לעזור לכם.
לחצו כאן כדי לקרוא עוד: www.israelcbt.com
בואו נעשה את הצעד הראשון יחד

03/02/2025

כמה זמן אתם מוצאים את עצמכם משוטטים ברשתות החברתיות, "צורכים" מידע לא באמת חשוב, שנכנס מצד אחד ויוצא מהצד השני, בלי ערך. ככה אנחנו "נבלעים" בתוך הזמן, בתוך עצמנו. ו"פוף" עברה רבע שעה, חצי שעה...
אני מציעה לכם לעשות משהו אחר עם הזמן ה"מבוזבז" הזה. תנו מתנה לעצמכם. בסרטון "משעמם" בלי אדרנלין ודופמין. קחו לכם אפילו דקה ותבהו בסרטון הזה, קחו נשימות עמוקות ונשיפות איטיות תוך כדי. תטעינו את עצמכם אנרגיה חדשה, מרפאה. תתחילו בדקה, אם תוכלו יותר מה טוב.

ושימו לב האם יש שינוי בגוף שלכם, במצב רוח שלכם, בשקט שלכם.
לי זה עבד :)

Alpha Waves Activate 100% of Your Brain After 10 Minutes, Improve Memory & Intelligence | 528HzWelcome to Relaxed Mind, your go-to destination for refreshing...

25/12/2024

איך יודעים מתי חרדה הגיעה לרמה כזו שצריך לטפל בה?
הדרך הטובה ביותר היא בעזרת שאלון שפיתח ד"ר ברנס ואיתו אני עובדת.
אחרי מילוי השאלון צריך לפענח אותו ולתת אבחנה.
לכבוד השנה החדשה והתקווה שאיתה אני מציעה אפשרות למלא שאלון ולערוך איתי מפגש אבחון.
יחד נבדוק איפה אתם נמצאים מול החרדה שלכם והאם נדרש טיפול.

המפגש יארך כחצי שעה בעלות של 150 ש"ח בלבד.

טיפול cbt הוכח כמאוד אפקטיבי בטיפול בחרדה.
זהו טיפול ממוקד וקצר מועד שמאפשר לרכוש כלים להתמודד עם החרדה.

להרשמה:
https://www.israelcbt.com/land3/

15/12/2024

אם אתם מרגישים שהחרדה גלשה ופוגעת באיכות חייכם:
אתם פחות שמחים, מוותרים על דברים שבעבר לא הייתם מוותרים עליהם - יציאות, מפגשים, יותר דרוכים, יותר כואבים (כאבי ראש, בטן, גב, שרירים) יתכן וכבר אבחנתם את עצמכם והבנתם שאתם סובלים מסוג של חרדה.

אני מזמינה אתכם לסדנה שבה תקבלו כלים פרקטיים ושימושיים שמתאימים לשגרה היומיומית שלכם.
כלים מצוינים ומעשיים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שעוזרים לווסת חרדה, במטרה לאפשר חיים שבהם אנו שולטים בחרדה במקום שהיא תשלוט בנו.

2 מפגשי שישי | 31.1 + 7.2 | כפר יונה
בהנחיית נטעלי בן שחר- מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית
לפרטים והרשמה:
https://www.israelcbt.com/workshops/

20/11/2024

כשהוא נכנס בדלת אני מודה שהיה קשה שלא להתפעל ממנו, גבוה, פנים יפות וגוף כמו של הרקולס. ממש סיקרן אותי להבין מהי הסיבה שהוא הגיע אליי לקליניקה…
אבל, כמו שאני באמת יודעת, כל אחד סוחב על גבו תיק שקוף, שרק הוא רואה אותו ומרגיש את כובד המשקל שלו.

סהר מתיישב מספר שהוא באמצע שנות ה-30 לחייו, מנהל בהייטק, גר בתל אביב.

אני שואלת: למה הגעת אלי?
הוא עונה: "אני לא מרגיש טוב. יש לי חרדות. הן פשוט מגיעות. ללא שום התראה. גל צמרמורת, חום, הזעה, דופק מהיר. אני מרגיש שאני משתגע. הפסקתי להתאמן, אני מפחד שזה יתפוס אותי בחדר כושר. אני לא יוצא לדייטים, פדיחה אם זה יקרה לי מול מישהי. אני לא יוצא מהבית עד כמה שאני יכול."

הפחד להשתגע. מסתבר שהוא די נפוץ, ומסתתר מתחת להרבה פחדים אחרים. אחת הטכניקות ב סי בי טי, נקראת "החץ האנכי". אנחנו שואלים "ואז מה יקרה...ומה יקרה אם…"? כהמשך לכל תשובה.

ככה זה הולך:
אני: נגיד שאתה הולך לדייט. ממה אתה חושש?
הוא: שיהיה לי התקף
אני: ואז מה יקרה?
הוא: אני אתחיל להזיע
אני: ואז מה יקרה?
הוא: הדופק שלי יעלה, אני ארגיש ניתוק כזה.
אני: ואז מה יקרה?
הוא: היא תשים לב, תחשוב שאני לא בסדר.
אני: ואז מה יקרה?
הוא: היא תשאל אותי אם הכל בסדר.
אני: ואז מה יקרה?
הוא: אני לא יודע...
אני: בכל זאת. בוא נחשוב ביחד. אתה בהתקף. מה יקרה בהתקף? ממה אתה חושש?
הוא: אני אתחרפן.
אני: מה זה אומר? איך זה יראה?
הוא: אני אצעק, אשכב על הרצפה, אני עלול להתפשט פתאום.
אני: אתה תהיה בלי שליטה?
הוא: כן.

בעצם הגענו לשורש הפחד - פחד לאבד שליטה, פחד להשתגע.

שליטה זה מוטיב שמאפיין את הבחור הזה, ועם השליטה הוא הגיע להרבה הישגים. הוא דורש הרבה מעצמו, בנראות, (הייתה לו שגרת אימונים אינטנסיבית), לבוש בצורה מוקפדת. מצליח מאוד בעבודה, הכל בחיים שלו מתקתק.

אבל מבחינתו הגוף בגד בו ... הוא לא הצליח לשלוט בו וזה מאוד תסכל אותו באופן הגיוני לגמרי. החרדה אותתה לו באמצעות הגוף שהוא לוחץ על עצמו יותר מידי.

למדנו טכניקות התמודדות עם החרדה שלמדנו גם באמצעות תוכנת הביו פידבק, וגם טכניקות ויסות אחרות (חלקן כתובות במדריך שכתבתי "7 טכניקות לויסות חרדה" בפוסט אחר…)

למדנו איפה אפשר לשחרר, איפה אפשר להוריד סטנדרטיים. האם תמיד הוא צריך לתת את המאה אחוז בעבודה?
איזה מחיר הוא משלם על הרצון שלו להיות בפרטים של כל משימה?
האם הוא יכול לשחרר קצת שליטה במחיר של טעות אפשרית?
איזו טעות היא "נסבלת" ואיזו "בלתי מתפשרת". לאט לאט הוא הרגיש שיותר קל לו לנשום.

סוף הסיפור: אחרי מספר חודשים, שעבדנו עם טכניקות שונות בשיטת סי בי טי, הבחור חזר לצאת לדייטים. אפילו יש לו חברה. הוא מרגיש הרבה יותר טוב. וכשהוא מרגיש שהחרדה מתגנבת... יש לו כלים לעזור לעצמו. הוא כבר לא צריך אותי 😊

מוזמנים לפנות אליי ויחד נבדוק אם טיפול סיביטי יוכל להתאים לכם:
https://www.israelcbt.com/
נטעלי בן שחר - מטפלת סיביטי, ביופידבק ועו"סית קלינית

** התמונה אילוסטרטיבית וכל פרטי המקרה המקורי שונו למניעת זיהוי

20/11/2024

פתאום באמצע החיים, אשתו כמעט מתה בתאונת דרכים.
אלון מגיע אלי עם פנים עייפות, אפורות, שקעים עמוקים מתחת לעיניים הכחולות, גופו השפוף זז לאט, כאילו הוא מתהלך בתוך שריון כבד... לבושו מעט מרושל.

אלון נמצא באמצע שנות השלושים לחייו, נשוי, עם שתי ילדות קטנות.
אשתו עברה תאונת דרכים קשה שכמעט נטלה את חייה.
בהתחלה הייתה בבית חולים, מונשמת למשך חודשים ולאחר מכן עברה תקופה נוספת בשיקום.

התאונה אילצה אותו לעזוב את עבודתו בשביל שיוכל לטפל באשתו ובשתי בנותיו הקטנות שהיו אז בנות 9 חודשים ושנתיים וחצי.

היום ,שנה אחרי, אשתו "בסדר" כלומר, "מתפקדת", כלומר, פיזית היא עצמאית, אבל נפשית מרוסקת… היא עדיין סובלת מכאבים ושוכבת במיטה רוב שעות היום, ככה שאין באמת אותה בבית…

להחזיק בית במשך שנה ויותר, בלי שני הורים שעובדים זה על סף הבלתי אפשרי עבורם כלכלית, החסכונות כמעט התרוקנו, הוא מבין שעליו לחזור לעבוד.

אחרי כמעט שנה של אינטנסיביות מטורפת, שנה שבה הזמן היחידי שלו לעצמו הוא הסיגריה שבסוף היום, הוא פשוט לא מסוגל נפשית, הוא מרוקן לחלוטין בדיוק כמו חשבון הבנק.

כל בוקר הוא שם את הילדים בבית ספר וחוזר למיטה בלי יכולת לצאת ממנה. אין לו כוחות לזוז ולמצוא עבודה אבל הוא יודע שהוא חייב והוא חש שהחיים סוגרים עליו.

עם הסיפור הקשה הזה, הוא מגיע אליי.
הוא מסיים לדבר ואני רואה גבר מובס, מותש וכבוי.
גבר שנמצא בסבך של אינסוף בעיות ואני תוהה מאיפה צריך להתחיל...

אני שואלת אותו מה הכי יעזור לו עכשיו והוא עונה למצוא עבודה - שהוא חייב לצאת קצת מהבית, לפגוש אנשים, להרגיש שהוא משמעותי ובעיקר, בעיקר הוא חייב כבר להרוויח כסף.

בטיפול סיביטי – אני מתייחסת למצוקה הקונקרטית של המטופל, במקרה של אלון אין לו עבודה כרגע, הוא מבולבל. בטיפול הראשון הוא הגדיר את המטרה שלו, את הצורך שלו. לגייס כוחות ולמצוא עבודה. וזה מה שעשינו.

באורח פלאי כמעט אלון מגיע לפגישה הבאה עם הבשורה שמצא עבודה.

העבודה בשביל אלון היא אמצעי לצאת מהבית, מתוך הביצה הטובענית, התחושות הקשות ששררו בבית. הוא קם בבוקר, התלבש, ארגן את הבנות למסגרות, יצא מהבית, פגש אנשים, עשה עבודה פרודוקטיבית. חזר הביתה עייף אך מסופק.

הערך העצמי שלו עלה. הוא שיפר את המצב הכלכלי שהעיב עליו ועל אשתו.
היציאה לעבודה עוררה תגובת שרשרת, באמצעות ההתחזקות שלו, הוא יכול היה להשאיל חלק מהכוחות שלו לאשתו. להראות קצת אופטימיות.
הטיפול לא הסתיים כאן. הקשיים לא נעלמו, אבל זאת נקודת פתיחה מאוד טובה.

זאת העוצמה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ההתמקדות בהווה ובמטרות שהמטופל מציב, עם כלים פרקטיים.

לא לכולם יש את הזמן, והמשאבים להחזיק טיפול ארוך טווח וגם לא תמיד צריך.
הטיפול בCBT הוא קצר ויעיל ובודק בראש ובראשונה למה המטופל הכי זקוק כאן ועכשיו ועוזר לו להגיע לשם.

מוזמנים לפנות אליי ויחד נבדוק אם טיפול סיביטי יוכל להתאים לכם.
https://www.israelcbt.com/

נטעלי בן שחר, - מטפלת סיביטי, ביופידבק ועו"סית קלינית

17/11/2024

"תשישות חמלה"
אב, בן 50, עם שני ילדים. בן 22, משרת בקבע, ביחידה קרבית בצבא. בת 26, סטודנטית. הבן לוחם כרגע בלבנון. כולם מודאגים. הבת בחרדה.
היא מתקשרת לאב בתדירות גבוהה (חמש פעמים ביום) שואלת אם יש חדש? אם הבן יצר קשר. היא חוששת שמשהו קרה לו. האב, מנסה להרגיע, למרות שגם הוא מודאג.

החרדה שלה "מדביקה" גם אותו. הוא מוצא את עצמו מותש, מודאג, וחרד. זה פוגע בתפקוד שלו, הוא מוסח, יש לו מיגרנות, הוא לא ישן טוב. לא יודע איך להרגיע אותה. באמת זאת סיטואציה מאוד מדאיגה, אבל ההתנהלות של הבת שלו לא יעילה ומעצימה את החרדה שלה ושלו.

ילדה בת 11, ראתה בטלוויזיה את הגופה של סינוואר. לא מצליחה לישון בלילה. מפחדת מהמלחמה, הרבה רעשים שהיא שומעת מזכירים לה אזעקה והיא נבהלת. לא מרגישה בטוחה. המקום היחיד שהיא שואבת נחמה ובטחון שלה מהשהות ליד ההורים שלה.

היא לא נשארת לבדה בחדר, תמיד עם ההורים בסלון. מפחדת לישון לבד. ההורים הכניסו מזרן לחדר השינה שלהם. הילדה ישנה איתם.

יש לזה מחירים: ההורים משלמים מחיר, אין להם זמן לעצמם, בסלון לא יכולים לראות תוכנית של מבוגרים, אין להם את השקט שלהם. הילדה לא לומדת להתמודד עם הפחד. ההורים מוצאים את עצמם עם פחות סבלנות, סחוטים ומותשים. מתפקדים פחות טוב כהורים, מצב הרוח הזה פולש לעוד תחומי חיים (עבודה, חברה, משפחה מורחבת) ופוגע גם בהם.

אשה בת 72, חצי שנה אחרי ניתוח בבטן, סובלת מכאבים. מזעיקה את הבן שלה למיון. עושים לה בדיקות מקיפות במשך 7 שעות. משחררים אותה הביתה. הכל בסדר. יומיים אחר כך, שוב אותו סיפור. הפעם הבת שלה לוקחת אותה. שוב 7 שעות במיון. משחררים אותה הביתה.

ככה 7 פעמים בשלושה חודשים. האישה אכן סובלת מכאבים, אבל גם מחרדת בריאות. היא מפרשת כל כאב כסכנת חיים. היא סובלת, גם מהכאב, וגם מהחרדה. המשפחה שלה, סובלת מהדאגה סביבה, ומהטרטור של לקחת אותה למיון, לחכות שם, לא לישון בלילות. זה משבש את החיים של כל המשפחה.

כאשר אדם קרוב אלינו סובל מחרדה, זה עשוי להרגיש מתסכל ומורכב גם עבור הסביבה התומכת - עבורנו. החרדה עלולה לשאוב אנרגיה, להכביד על הקשרים הבין-אישיים, ולהשפיע גם על הבריאות הרגשית של התומך – המטפל, שלרוב הוא בן משפחה, אבל הוא גם יכול להיות חבר/ה טובים.

המצב הזה כל כך נפוץ עד שהחוקרים נתנו לו שם "תשישות חמלה" מוגדרת כתשישות רגשית ופיזית, המפחיתה את יכולת המטפלים העיקריים, בני משפחה או אנשי מקצוע, לעזור ולסייע בטיפול בחולה (פיגין, דרורי, נבון, 2020).
החלטתי לכתוב מדריך קצר ופשוט עבור אלו שמסייעים לאדם קרוב שסובל מחרדה.

המדריך הזה נועד לסייע לך להבין איך אפשר לתמוך בצורה מיטיבה, לשמור על עצמך תוך כדי, ולהבחין בין מצבים שבהם התמיכה שלך מספיקה לבין מקרים שבהם יש צורך בעזרה מקצועית.

לקבלת המדריך לחצו על הכפתור למטה, השאירו פרטים והמדריך יגיע אליכם לתיבת הדואר האלקטרוני

12/11/2024

"תשישות חמלה"

אב, בן 50, עם שני ילדים. בן 22, משרת בקבע, ביחידה קרבית בצבא. בת 26, סטודנטית. הבן לוחם כרגע בלבנון. כולם מודאגים. הבת בחרדה.

היא מתקשרת לאב בתדירות גבוהה (חמש פעמים ביום) שואלת אם יש חדש? אם הבן יצר קשר. היא חוששת שמשהו קרה לו. האב, מנסה להרגיע, למרות שגם הוא מודאג.

החרדה שלה "מדביקה" גם אותו. הוא מוצא את עצמו מותש, מודאג, וחרד. זה פוגע בתפקוד שלו, הוא מוסח, יש לו מיגרנות, הוא לא ישן טוב. לא יודע איך להרגיע אותה. באמת זאת סיטואציה מאוד מדאיגה, אבל ההתנהלות של הבת שלו לא יעילה ומעצימה את החרדה שלה ושלו.

ילדה בת 11, ראתה בטלוויזיה את הגופה של סינוואר. לא מצליחה לישון בלילה. מפחדת מהמלחמה, הרבה רעשים שהיא שומעת מזכירים לה אזעקה והיא נבהלת. לא מרגישה בטוחה. המקום היחיד שהיא שואבת נחמה ובטחון שלה מהשהות ליד ההורים שלה.

היא לא נשארת לבדה בחדר, תמיד עם ההורים בסלון. מפחדת לישון לבד. ההורים הכניסו מזרן לחדר השינה שלהם. הילדה ישנה איתם.

יש לזה מחירים: ההורים משלמים מחיר, אין להם זמן לעצמם, בסלון לא יכולים לראות תוכנית של מבוגרים, אין להם את השקט שלהם. הילדה לא לומדת להתמודד עם הפחד. ההורים מוצאים את עצמם עם פחות סבלנות, סחוטים ומותשים. מתפקדים פחות טוב כהורים, מצב הרוח הזה פולש לעוד תחומי חיים (עבודה, חברה, משפחה מורחבת) ופוגע גם בהם.

אשה בת 72, חצי שנה אחרי ניתוח בבטן, סובלת מכאבים. מזעיקה את הבן שלה למיון. עושים לה בדיקות מקיפות במשך 7 שעות. משחררים אותה הביתה. הכל בסדר. יומיים אחר כך, שוב אותו סיפור. הפעם הבת שלה לוקחת אותה. שוב 7 שעות במיון. משחררים אותה הביתה.

ככה 7 פעמים בשלושה חודשים. האישה אכן סובלת מכאבים, אבל גם מחרדת בריאות. היא מפרשת כל כאב כסכנת חיים. היא סובלת, גם מהכאב, וגם מהחרדה. המשפחה שלה, סובלת מהדאגה סביבה, ומהטרטור של לקחת אותה למיון, לחכות שם, לא לישון בלילות. זה משבש את החיים של כל המשפחה.

כאשר אדם קרוב אלינו סובל מחרדה, זה עשוי להרגיש מתסכל ומורכב גם עבור הסביבה התומכת - עבורנו. החרדה עלולה לשאוב אנרגיה, להכביד על הקשרים הבין-אישיים, ולהשפיע גם על הבריאות הרגשית של התומך – המטפל, שלרוב הוא בן משפחה, אבל הוא גם יכול להיות חבר/ה טובים.

המצב הזה כל כך נפוץ עד שהחוקרים נתנו לו שם "תשישות חמלה" מוגדרת כתשישות רגשית ופיזית, המפחיתה את יכולת המטפלים העיקריים, בני משפחה או אנשי מקצוע, לעזור ולסייע בטיפול בחולה (פיגין, דרורי, נבון, 2020).

החלטתי לכתוב מדריך קצר ופשוט עבור אלו שמסייעים לאדם קרוב שסובל מחרדה.
המדריך הזה נועד לסייע לך להבין איך אפשר לתמוך בצורה מיטיבה, לשמור על עצמך תוך כדי, ולהבחין בין מצבים שבהם התמיכה שלך מספיקה לבין מקרים שבהם יש צורך בעזרה מקצועית.

לקבלת המדריך הגיבו "אני" בתגובות ואשלח את המדריך אליכם.ן