זהר מספרת סיפורים

06/09/2017

1000, 2000, 3000...
כשנמאס לכם לבהות עם החברים מול התחקירים בטלויזיה,
הזמינו אותי לספר לכם סיפורים שכנראה יהיו יותר מפתיעים,
ובטוח יהיו יותר משעשעים.
054-5404490

02/09/2017

16/05/2016

אהבתם את החלק הראשון?
התרגשתם מהחלק השני?
בואו להזדעזע מהמשך העלילות של זוריק ומלחמתה בנמלים.
והפעם, זוריק אינה נכנעת למתקפות החוזרות ונשנות של הנמלים בכל המטבח ובעיקר בגזרת צנצנת הסוכר!
מי ינצח בקרב הפעם!?
האם מיון, שטיפה, יבוש וחוזר חלילה יוכיחו עצמם?!
הצטרפו אל מליוני הקוראים ברחבי העולם שכבר עצרו נשימתם.
Stand and deliver זוכה בפרס אדם אנט לספרות חרקים. בקרוב ההופעה.
*** עוד ספר איכות מבית סטאלג 13

09/02/2016

"מחר בבוקר, לילדים, לכריכים, מחר אתה קם.
אני עייפה, הרגליים הורגות אותי, שני לילות שכבר לא ישנתי..."
"אין בעיה, אהובתי, איפה שתצטרכי אותי, תמיד אני שם"
רציתי עוד קצת לקטר, אבל הוא קטע אותי, לא הספקתי.
מדליקה המזגן, מכבה את האור, אחרי המקלחת למיטה אני נכנסת,
"בוביק, תעשה לי עיסוי ברגליים", אני בקול מתפנק, לרגע קל מהססת.
"הנה, ככה, זה נעים?" הוא שואל מעסה, מועך, מטלטל מצד לצד,
כן... זה נעים... "כבר חוזר", והוא אץ למקלחת, משאיר אותי דואבת לבד.
אמצע הלילה, אבל הווטסאפ מזמזם עם כל הודעה נכנסת
"מי זה שולח הודעות בשעה כזו?!" אני, (כנראה בקול רם) כועסת.
"אז למה שלא תחלישי, או שתשימי את הנייד ב mute ?
אני יודע אני יודע, את פוחדת שיחפשו אותך כשהוא שקט, בדיוק כשאמא שלך תמות."
(אמא שלי בריאה לגמרי, החשש שלי לא הגיוני, אני יודעת את זה, בטוח,
וגם הוא יודע, והוא נבון, וחכם, ואוהב אותי, ויודע שאין טעם לויכוח)
כבר נים לא נים, הראש על הכר, הגוף רפוי, מתכוננת לשינה,
הוא לא מציק לי עכשיו, מבין אותי, יותר משאני את עצמי מבינה.
7 בבוקר, השעון מעורר, ואת שנינו, באחת, מהשינה מנתק.
"המשיכי לישון" הוא לוחש, ואל חדר הילדים הוא מיד מזנק.
כרכוש סכינים, וברז ומים, עדיין חצי ישנה,
מתי יחילו הצעקות של הבוקר, אני בדריכות ממתינה.
"אני קופץ לסופר, להביא לחמניות או לחם טרי
ואל תזוזי מכאן, ואל תדאגי, אני אשים לה בתיק גם משהו בריא."
לא יודעת כמה זמן עבר, אבל פתאום הוא לידי, והוא כבר אחרי המקלחת,
עדיין ישנונית, החדר ריחני וחמים, שמיכת הפוך, אני מתחבאת מתחת.
ושוב הוא מועך, מעסה, מחבק ואת גופי מערסל,
"מת עליך" הוא לוחש לי באוזן, "הנה ככה נעים?!" גופו בגופי מתכרבל.
הוא קם מתלבש, רוכן לעברי ואומר בקול גדול מלא שמחה,
"מת עליך, שיהיה לך יום נהדר. יום המשפחה."
*
אז מה אגיד, גם אם חבל שכבר לא קוראים לו "יום האם"
וגם אם הילדים לא יביאו מעמד לעפרונות מחימר,
זאת המשפחה שלי, וכמו שאר הימים בשנה,
גם היום הזה, יהיה יום נהדר.

10/01/2016

מבצע ממש שווה.
האמינו לי, גרוש לא יוצא לי מזה.
לי זה עולה יותר.
בעלת הבית השתגעה.
המלאי אינו מוגבל.
והשוס - פרס ממש ממש שווה למי שמשתף ושדרכו יוזמן ערב:

1. כוס קפה + מאפה על חשבוני בכל מקום (בין חיפה – טבריה למ.א. אשכול, בשטחי הקו הירוק) בכל שעה.
2. ארוחה עסקית על חשבוני במסעדה על פי בחירתו, בין גדרה לחדרה, בשעות הצהריים.
3. ארוחה ביתית על חשבוני, בבית שלי, אלא מה (גסטרונומיה עילית במסווה של פושטית), בכל שעה.
4. בפטור לכל החיים מלהקדיש זמן לכוס קפה איתי, ללא צורך לתרץ דבר.
אז עופו על זה... Share זה הדבר.

15/11/2015

יש לכם חברים בני מזל עקרב?
יש להם כבר הכל, ואתם לא יודעים מה להביא מתנה?
הזמינו עבורם, אצלי, ברכה אישית ומקושטת כמו זו שבדוגמא.
ובשביל שהעקרב לא יעקוץ אותכם... במחיק (שזה מחיר מצחיק) שווה לכל נפש.
פרטים אצלי. 054-5404490. או במסנג'ר.

15/11/2015

ציצקו וינר, שהיה יושב ראש הנהגת ההורים המיתולוגי בבית הספר ניצני השרון פרש. וזו התודה והברכה שנציגי ההורים הודו וברכו אותו:
כל סיפור, (כמעט), מתחיל ב"איש אחד חכם פעם אמר".
אז איש אחד חכם פעם אמר: "אין דבר כזה שאי אפשר".
במילים ספורות אפשר פשוט לומר,
לא היה משהו שהיינו צריכים, וציצקו לא עזר
אבל למה להסתפק במילים ספורות עכשיו,
אם אפשר להרבות במילות תודה, ולשבח אדם בפניו?!
אז נספר מעלליו, נפאר עשייתו, מהטפל וגם מהעיקר,
שהרי כבר ציינו...אצל ציצקו "אין דבר כזה שאי אפשר".

למען ניצני השרון, ציצקו פועל תמיד, בחכמה ובנחישות,
כל יוזמה או פרויקט, מטופלים במלוא תשומת הלב, במחשבה ובגמישות.
יש לו יד ורגל בבית הספר בניסוח החזון,
וגם בעריכת האמנה, וקביעת התקנון.
ואם תשאלו מניין הקירוי באמפי, ומהיכן המשחקים בחצר,
אז... ציצקו וינר כמובן, הוא ולא אחר.
ומי אמר "דשא סינטטי" אמר ולא קיבל?
תוך ימים ספורים, זה ציצקו, בלי להתבלבל
ומי דאג לריהוט המוזיאון, ושלתוכים יהיה כלוב?!
אם תגידו ציצקו ויינר, אז נהנהן בהתלהבות לחיוב.
ומאיפה נהיה חדר מצויד בהרבה הרבה מחשבים
ועוד מעללים, בספר דברי ימי ניצני השרון, הרי הם כתובים.
לכל עשייה רעיון ויוזמה למען ילדינו, ציצקו הוא הכתובת,
ותמיד תמיד הוא ידאג, בבית הספר, גם לצוות.
אמרנו נחוש, אמרנו חכם, וגם בעל מרץ ומוכשר,
שהרי אצל ציצקו... "אין דבר כזה שאי אפשר".

והרי לכם עוד סיפור, הקשיבו, מלפני כמה שנים,
בבית הספר התיישן הציוד, והפסיקו לעבוד המזגנים.
ציצקו ארגן הורים ותלמידים, ומול בנין המועצה ערכו הפגנה
הרי מעורבות קהילתית וסביבה לימודית הם בסיס האמנה...
כרזות נתלות ושלטים מונפים... הכל עבודת יד
"רוצים מזגנים חדשים", קוראים כולם כאיש אחד.
הכל בסדר מופתי, הכל בשליטה, ואין באלאגן,
מה בסך הכל רצינו?! בסך הכל מזגן!
וכבר ציצקו מכניס את כולם לבנין, ומרביץ בהם שיעור,
כי במועצה הרי פועל המזגן, (מה כאן לא ברור?!)
הרי אמרנו כבר... "אין דבר כזה שאי אפשר"
ובשביל זה שווה אפילו לבלות עם גלי שוורץ, כמה שעות במעצר.

יום אחד בלי הודעה מוקדמת, המנקים פתחו בשביתה,
ולא היה מי שינקה לא את החצר ולא את הכיתה.
הנה דבר אחד שהם לא לקחו בחשבון... המנקים...
עם ציצקו וינר והנהגת ההורים, פשוט לא מתעסקים.
צ'יק צ'אק את ההורים הוא ארגן בלילה, ועכשיו הפעילו דימיון,
ההורים מגיעים בלבוש פועלים, ומחליפים את חברת הנקיון.
כי ההורים בהנהגת ציצקו, עד אמצע הלילה יגיעו לנקות,
אם צריך, את החצר, את השירותים, ואת כל חדרי הכיתות.
מחר יש לימודים, וגם אם כבר לילה ומאוד מאוחר,
איש אחד אמר, "אין דבר כזה שאי אפשר".

עוד סיפור... ציצקו תמיד על קור רוח מקפיד לשמור,
ועל חשיבה מקורית, מתובלת תמיד בחיוך והומור.
הורים מתערבים, (להבדיל ממעורבים), הוא הודף בנימוס,
ובתבונה עונה להם מבלי להיגרר לויכוח ופולמוס.
בוקר אחד ישב ציצקו עם ציפי המנהלת בישיבה,
כי טובים השניים מן האחד, בעיקר בשלב החשיבה,
והנה בדלת מתפרצת איזו אמא, בלי לבדוק, ובלי לבקש סליחה:
צועקת ש: "אי אפשר כך עם ההורים שחונים על המדרכה!"
וציצקו עונה, מיד בחיוך, בנעימות וברוגע, בלי תהיות:
"צודקת! מרגע זה, את יו"רית הועדה שאחראית על החניות!"
(ברור מאליו, אך חובה לציין, אלא מה,
שהאם הזו מיד... אבל מיד... נעלמה.)
כך שגם לאב מתלונן או אם צועקת, לכל בקשה שנשמעת מוזר,
אם צריך עונים לעניין, ובהומור, כי... "אין דבר כזה שאי אפשר".

בכלל, ציצקו צריך לבדוק קריירה בתחום ההובלות,
ואם לא בזה, אז לפחות לשקול את תחום הסבלות.
במסע ניווט מנהיגים, זה ציצקו כמובן, שמוביל שולחנות וכסאות,
ובקפיטריה באירוע בית ספרי, המקררים על גבו מגיעים, כפי שתמיד ניתן לראות.
בכלל, בקפיטריה, זה הוא שסוגר מול יוסי מחירים, ומוודא שלא יהיה יקר,
ארטיקים, שתיה פופקורן, שכולם יצאו בזול, ו...מרוצים זה העיקר.
עוזר ללאה בענייני כספים ודוחות, כי בזה יש לו הבנה,
ועוד שתי מילים חשובות (והמבין יבין) :.... "מפעל ההזנה"!
למען בית הספר הוא לא חוסך במאמץ ובזמן
ליעילות והשגת יעדים, לביצוע פרויקטים, יכול לשמש דוגמן.
ועל כל העשייה ובזכות כל הכישורים,
הוא קיבל שנה אחר שנה את אמון ההורים.
כי ציצקו פשוט עושה, ולא דוחה למחר.
כבר אמרנו... "אין דבר כזה שאי אפשר".

14 שנה... 14 בגימטריה זה "יד"
ואין כמו ציצקו, אם לא הבנתם כבר, לתת יד,
ולגרום להורים, ולצוות לחוש, שהם אף פעם לא לבד,
אז 14 שנה... זה לא הולך ברגל, (או בעצם ביד...)
(אנחנו תיכף מסיימים פה, סבלנות, רגע, תיכף ומיד...)
הזכרנו יד, ורגל, איזה איבר נזכיר עוד עכשיו?
הרבה הרבה תודה לאורנה, שתמיד נותן לו גב.
אורנה אישתו, שבשקט בשקט מאפשרת, תמיד תומכת בו מאחורי הקלעים.
תודה אורנה, על כל הלילות, 14 שנה בלי בוקר שישי יחד, זה בטח לא הכי נעים...
אבל זהו זה כבר מאחורייך, זהו זה נגמר,
כי מישהו אמר פעם... "אין דבר כזה שאי אפשר".

זהו! נשאר רק לומר בענווה, פשוט תודה
לאיש הזה שפשוט ... עשה את העבודה,
הכי פשוט שאפשר, פינו מלא תודה
לציצקו. ציצקו ויינר האיש והאגדה.
ציצקו שלנו, אתה איש יקר, נהדר ומוכשר,
וציצקו היה זה שאמר: "אין דבר כזה שאי אפשר!"

20/05/2015

ואם כבר שבועות בפתח...
הנה תזכורת להגדת חג השבועות המשפחתית שלנו:
הסכיתו ושמעו, הנה מתחילים, נא לשמור על הסדר,
הגדת המשפחה, מיתולוגיה מקומית, לכבוד ליל הצ'דר.
אז... בארץ רחוקה רחוקה, לפני שנים רבות,
חיו שני שבטים אויבים, שהיו שבעי קרבות,
גבוה גבוה, ממש על קצה ראש ההר,
חי השבט שקראו לו "ארגון מגדלי הבקר"
ובעמק הירוק, בין נחלים מפכים, שדות ירוקים ושחת
חי שבט "מועצת החלב" חיים של שלווה ונחת.
ובכל שנה, לאורך כל ספירת העומר, כאילו האות ניתן,
קרבות השליטה התלהטו, משהו שחבל על הזמן.
ליל הסדר, תחילת ספירת העומר, נחגג בארוחה דשנה
כבד קצוץ, עופות, רוסט ביף, צלעות, ואפילו לא פרור גבינה.
בהמשך השבוע, בני השבטים מרחו (אולי בגלל ביעור החמץ)
על המצה, קוטג' או חמאה (רכה!) כי כך אפשר פחות להתאמץ.
לא חלפו ימים ספורים מתום חגיגות חג החירות
וכבר יום העצמאות, שגם לכבודו קיפדו חייהן מאות ואלפי פרות.
סטייקים, נקניקיות וקבבים עסיסיים, נצלים על הגריל
שבט "ארגון מגדלי הבקר", לא התכוון שום בעל חיים להציל.
נראה היה ש"ארגון מגדלי הבקר" יוצא כשידו על העליונה
כבר זמן מה שלא נראתה על השולחן איזו חתיכת גבינה.
וכך, כעבור שבעה שבועות לעומר בדיוק אחרי תחילת הספירה
כשאפילו חתולי הרחוב לא הסכימו ללעוס יותר שאריות בשר, הבינו שאין ברירה...
שאם לא יעשו משהו מהר, אבל מהר, הסכינו אז בחשש,
לא יוכלו לקרא לארץ שלהם יותר, ארץ זבת חלב ודבש.
או אז צעירי שבט "מועצת החלב", שינסו מותניים על מנת להציל את המצב
והכריזו על נוהל חירום, ועל... חג שימחת החלב.
והחג, היה פעם חג חקלאי, צריך כל אחד מאתנו לזכור
שנחגג (בעבר) לכבוד הירקות והפירות והביכורים, כן כך במקור.
והנה, כאילו לא היו מעולם "סלינו על כתפינו" ולא "ראשינו עטורים", מעכשיו,
נשכחו הפירות, נשכחו הירקות, נשכחו הביכורים, נשאר רק החלב.
והביכורים, שמאייתים אותם במקור, באות כף,
הפכו להיות ביקורים בקוף, אוי איזה מחטף!
וכמו בכל שנה, גם הפעם נבקר אצל שרה'לה וחיים
ונהנה מהחברה, ומהשולחן , שמחה לקיבה ותאווה לעיניים.
מיני גבינות, מבחר דגים, ולחמים מרובי דגנים,
מרק טום ים לא בשרי, לצד סושי והמון מנות לצמחונים.
מיני פשטידות וקישים ומגוון עצום של מאפים מלוחים
מטבלים, ירקות לרוב, וגם כל מיני סוגי ממרחים.
סלט... או שניים... או שלושה... או ארבעה ואולי אפילו יותר
צריך להספיק לטעום מהכל, אבל בינינו, מי סופר?
וכל אחת הביאה משהו, שהוא "הבסט" ממה שהיא רוקחת,
רק להושיט היד ולהעמיס, ולהתפלל לעוד קצת מקום בצלחת.
הכל מקושט בירק בשיבולים ובפרי
והכל נוצץ, מגרה, מזמין, וטרי טרי.
הרבה אלכוהול, ויין זורם, ולילדים כוס של מים או מיץ,
ובכולם אוחזת קדחת, לא רוצים דבר להחמיץ.
השיחה קולחת, עליזה, גם בנושאים שיפה להם השתיקה
אהה...ועוד לא אמרנו כלום על הפינה המתוקה...
טירוף קינוחים, עוגיות ועוגות וכל מיני קצפות
וכבר הבנות הצעירות שלנו משתתפות בחגיגה ורוצות גם הן לאפות
ושאף אחד לא יעז להגיד שהוא לא מבין, או היא לא מבינה
למה נמכרו השבוע ברשתות השיווק עשרות טונות גבינה
אבל מותר לכם להתבלבל, להיות מובכים, ולא לגבש דעה איתנה
בקרב נוטף העסיס הזה, ידו של איזה שבט היתה על העליונה.
כי החברה מ"מועצת החלב" אמרו שאם צריך ואם אפשר
הם ישמחו כל שנה לתת בראש, ל"ארגון מגדלי הבקר".
ולא משנה אם חוגגים אותו בהר או בגיא בכפר או בעיר
ולא משנה אם קוראים לו חג החלב או הביכורים, או שבועות או חג הקציר
אם חוגגים אותו כל שנה, שבעה שבועות לספירת העומר
אם אין בו בשר ויש בו גבינה וירקות... מצידם, שנקרא לו ה"חג של גל תומר".
ובדברי הימים ג', רבות רבות עוד יסופר
על קורות תושבי הגיא ועל אנשי שבט ההר
ועוד יתוארו המאבקים, האמבושים, וגם הקרבות הקשים
בין מגדלי הבקר למועצת החלב, שעד היום ניטשים.

ולפי שעה, בקרבות הקשים, אין מנצח... כל שבט יצא בשן ועין
ומאז אנחנו חוגגים כל המשפחה ביחד, והשאר שיהיה על ה____.
מוזמנים להשתמש בזה בחגיגה שלכם. כמובן שרשאים להשמיט קטעים משפחתיים מדי. (כי אצלכם לא קוראים לצמחוני "גל תומר"), רק מה... תזכרו לתת לי קרדיט על המקור.
ויהיה כיף אם תתנו תגובה או פוסט פה, אם / מה ואיך ערכתם, ואיך היה.
חג שמח.

20/05/2015

וואוו....
כבר עברה לה עוד שנה?!
(אני לא חיה משבוע לשבוע, אלא משבועות לשבועות).
העונה הבוערת אצלי... "זהר מספרת סיפורים".
ולמה עונה בוערת אתם שואלים?!
אז (ברוך השם, כפי שנוהגין לומר המאמינים), הרבה שמחות:
הנה מסתיים העומר, ורבים ממהרים להתחתן - בשבילי זה ערבי מסיבות רווקות וערבי מקווה. סיפורים סיפורים סיפורים. מוי כיף.
ומה עוד?!
היעדתם?!
האדם הוא יונק. באופן סטטיסטי יונקים מתרבים בעיקר באביב. זו אחת הסבות שיש ביכורים באביב. אז גם אצלנו, חברת בני האדם, יש יותר ימי הולדת, ויותר בר מצוות ויותר בת מצוות מהממוצע השנתי. או שאולי פשוט בגלל שהשמש יוצאת ויש פחות חשש לגשם... אז מתרבות החגיגות?! מה שלא יהיה, אצלי מתרבים האירועים והברכות שאתם מבקשים שאכתוב עבורכם. מוי כיף.
והשנה... שיחלוש... (שזה שילוב, חידוש ושכלול)
מי שמזמינ/ה אותי לערב סיפורים מקבל/ת "על חשבון הבית" גם ברכה אישית תפורה מקורית ומיוחדת.
הפתעה אמיתית.
ובשבוע הבא תזכה בהטבה הזו מיכל סולם, שהיא בכלל לא יודעת עדיין אבל הוזמנתי לערב הטבילה שלה במקווה לפני החתונה, ע"י אחת הדודות, לספר סיפורים. ואביא עימי ברכה מחורזת, משעשעת, מהודרת מרגשת ו...אישית לה ולבחיר ליבה.
(ואם אתם חברים שלה, אל תגלו לה עדיין).
ואם גם אתם מוזמנים לאיזה אירוע חגיגי (או עורכים אחד כזה), ורוצים להפתיע עם מתנה לא שגרתית...
אחבר עבורכם ברכה בצורת מקאמה מאוד אישית עבור החוגג/ת, ולפי התגובות שאני מקבלת... זה מסמר המסיבה.

06/01/2015

יעל אורן... היא היא הזוכה המאושרת (?!) במבצע סופשנה של זהר מספרת סיפורים. ועל כן היא זוכה באחד מהפרסים שהוצעו, על פי בחירתה.
1. כוס קפה + מאפה על חשבוני בכל מקום (בין חיפה – טבריה למ.א. אשכול, בשטחי הקו הירוק) בכל שעה.
2. ארוחה עסקית במסעדה על פי בחירתו ,על חשבוני, בין גדרה לחדרה, בשעות הצהריים.
3. ארוחה ביתית על חשבוני, בבית שלי, אלא מה (גסטרונומיה עילית במסווה של פושטית), בכל שעה.
4. בפטור לכל החיים מלהקדיש זמן לכוס קפה איתי, ללא צורך לתרץ דבר.

ויעל, ידועה כאישה נבונה, ולכן אני בטוחה שהיא תבחר נכון. השאלה היא אם היא תהנה מבחירתה. אמשיך לעדכן.

06/11/2014

****************סופשנה************
זמן לחגיגות ומבצעים חוזרים

מבצע ב"זהר מספרת סיפורים" לחברים שלי בפייסבוק ולחברים שלהם ולחברים של החברים שלהם...וכו'
מטרות המבצע:
לקדם, להפיץ, ולשווק את ה"עסק" הקטן שלי במקסימום אפקטיביות ובמינימום עלות.

מה במבצע של "זהר מספרת סיפורים":
15% הנחה למזמינים ערב סיפורים או
20% הנחה למזמינים ערב משחקים או ערב משולב
והטבה משמעותית למשווקים (חברי הפייסבוק של זהר...).

כל שעליכם לעשות הוא share לפאבליק, ולבקש מהחברים שלכם לעשות גם share לפאבליק וכך הלאה.

מי ואיך זוכים:
3 הראשונים שיזמינו אירוע, וגם יעשו לייק בדף הפייסבוק של זהר מספרת סיפורים יזכו להנחה המתוארת.
מי מחברי שיוכיח (דרך השרשור של ה share ) שהוא החבר הראשון שעשה share שדרכו הגיע מזמין האירוע יזכה גם הוא להטבה משמעותית (אחת מהרשימה לעיל) , על פי בחירתו:
1. כוס קפה + מאפה על חשבוני בכל מקום (בין חיפה – טבריה למ.א. אשכול, בשטחי הקו הירוק) בכל שעה.
2. ארוחה עסקית במסעדה על פי בחירתו ,על חשבוני, בין גדרה לחדרה, בשעות הצהריים.
3. ארוחה ביתית על חשבוני, בבית שלי, אלא מה (גסטרונומיה עילית במסווה של פושטית), בכל שעה.
4. בפטור לכל החיים מלהקדיש זמן לכוס קפה איתי, ללא צורך לתרץ דבר.

מותנה ב 2 מימושים מקסימום לאדם, למעט הטבה 4, שאינה מוגבלת.

אפשר כמובן גם לעשות "חיבוב" (לייק על פי דנקה נר) אבל זה לא רציני. share , הוא, הוא הדבר.

06/05/2013

במיוחד בשבילכם - לקראת חג השבועות
מגילת חג השבועות שחיברתי בעבר, ואנו קוראים בחג במשפחתנו המורחבת
(הערות, הארות וביאורים, בסיום. למטה. תיהנו)

ארץ זבת חלב - אגדה ישנה חדשה לחג השבועות

בארץ רחוקה רחוקה, לפני שנים רבות,
חיו שני שבטים אויבים, שהיו שבעי קרבות,
גבוה גבוה, ממש על קצה ראש ההר,
חי השבט שקראו לו "ארגון מגדלי הבקר"
ובעמק הירוק, בין נחלים מפכים, שדות ירוקים ושחת
חי שבט "מועצת החלב" חיים של שלווה ונחת.
ובכל שנה, לאורך כל ספירת העומר, כאילו האות ניתן,
קרבות השליטה התלהטו, משהו שחבל על הזמן.
ליל הסדר, תחילת ספירת העומר, נחגג בארוחה דשנה
כבד קצוץ, עופות, רוסט ביף, צלעות, ואפילו לא פרור גבינה.
בהמשך השבוע, על המצה מרחו, (אולי בגלל ביעור החמץ)
בני השבטים, קוטג' או חמאה (רכה!) כי כך אפשר פחות להתאמץ.
לא חלפו ימים ספורים מתום חגיגות חג החירות
וכבר יום העצמאות, שגם לכבודו קיפדו חייהן מאות ואלפי פרות.
סטייקים, נקניקיות וקבבים עסיסיים, נצלים על הגריל
שבט "ארגון מגדלי הבקר", לא התכוון שום בעל חיים להציל.
נראה היה ש"ארגון מגדלי הבקר" יוצא כשידו על העליונה
כבר זמן מה שלא נראתה על השולחן איזו חתיכת גבינה.
וכך, כעבור שבעה שבועות לעומר בדיוק אחרי תחילת הספירה
כשאפילו חתולי הרחוב לא הסכימו ללעוס יותר שאריות בשר, הבינו שאין ברירה...
שאם לא יעשו משהו מהר, אבל מהר, הסכינו אז בחשש,
לא יוכלו לקרא לארץ שלהם יותר, ארץ זבת חלב ודבש.
או אז צעירי שבט "מועצת החלב", שינסו מותניים על מנת להציל את המצב
והכריזו על נוהל חירום, ועל... חג שימחת החלב.
והחג, היה פעם חג חקלאי, צריך כל אחד מאתנו לזכור
שנחגג (בעבר) לכבוד הירקות והפירות והביכורים, כן כך במקור.
והנה, כאילו לא היו מעולם "סלינו על כתפינו" ולא "ראשינו עטורים", מעכשיו,
נשכחו הפירות, נשכחו הירקות, נשכחו הביכורים, נשאר רק החלב.
והביכורים, שמאייתים אותם במקור, באות כף,
הפכו להיות ביקורים בקוף, אוי איזה מחטף!
ומאז אנו כולנו מי ברגל מי ברכב, מבקרים אצל שרה'לה וחיים
תראו איזה שולחן פתחו בשבילינו, שמחה לקיבה ותאווה לעיניים.
מיני גבינות, מבחר דגים, ולחמים מרובי דגנים,
המון המון סושי עם דגים וגם סושי לצמחונים.
מיני פשטידות ומגוון עצום של מאפים מלוחים
מטבלים, ירקות לרוב, וגם כל מיני סוגי ממרחים.
סלט... או שניים... או שלושה... או ארבעה ואולי אפילו יותר
צריך להספיק לטעום מהכל, אבל בינינו, מי סופר?
וכל אחת הביאה משהו, שהוא הבסט ממה שהיא רוקחת,
רק להושיט היד ולהעמיס, ולהתפלל לעוד קצת מקום בצלחת.
הכל מקושט בירק בשיבולים ובפרי
והכל נוצץ, מגרה, מזמין, וטרי טרי.
הרבה אלכוהול, ויין זורם, ולילדים כוס של מים או מיץ,
ובכולם אוחזת קדחת, לא רוצים דבר להחמיץ.
השיחה קולחת, עליזה, גם בנושאים שיפה להם השתיקה
אהה...ועוד לא אמרנו כלום על הפינה המתוקה...
טירוף קינוחים, עוגיות ועוגות וכל מיני קצפות
וכבר הבנות שלנו משתתפות בחגיגה ורוצות גם הן לאפות
ושאף אחד לא יעז להגיד שהוא לא מבין, או היא לא מבינה
למה נמכרו השבוע ברשתות השיווק עשרות טונות גבינה
אבל מותר לכם להתבלבל, להיות מובכים, ולא לגבש דעה איתנה
בקרב נוטף העסיס הזה, ידו של איזה שבט היתה על העליונה.
כי החברה מ"מועצת החלב" אמרו שאם צריך ואם אפשר
הם ישמחו כל שנה לתת בראש, ל"ארגון מגדלי הבקר".
ולא משנה אם חוגגים אותו בהר או בגיא בכפר או בעיר
ולא משנה אם קוראים לו חג החלב או הביכורים, או שבועות או חג הקציר
אם חוגגים אותו כל שנה, שבעה שבועות לספירת העומר
אם אין בו בשר ויש בו גבינה וירקות... מצידם, שנקרא לו ה"חג של גל תומר".
ובדברי הימים ג', רבות רבות עוד יסופר
על קורות תושבי הגיא ועל אנשי שבט ההר
ועוד יתוארו המאבקים, האמבושים, וגם הקרבות הקשים
בין מגדלי הבקר למועצת החלב, שעד היום ניטשים.
ודרך אגב, בקרבות הקשים, אין מנצח... כל שבט יצא בשן ועין
ומאז אנחנו חוגגים אצל חיים ושרה'לה, והשאר שיהיה על ה____.

הערות וביאורים:
1 - אתם מוזמנים להשתמש בזה בחג שלכם. ציינו קרדיט ותשלחו לי תודה בפייסבוק, במייל או בטלפון.
2- למשתמשים אמיתיים, כמובן שאני מרשה לכם לערוך ולשנות את הפרטים האישיים מדי (לא לכולם יש דודים חיים ושרה'לה)
3- אם תזמינו יפה, אתאים זאת למשפחה שלכם.
4- גל תומר המוזכר בשיר הוא הצימחוני הייצוגי שלנו.
5- השנה החג אצלנו, כך שאני צריכה להתאים זאת גם עבורנו.
6- אם הגעתם עד פה אז שתפו, ושימו הערה קטנה, שתסגיר את זה שהצלחתם לקרוא עד הסוף.