01/10/2024
קשה להיות תלמיד יא'. זאת השנה עם הכי הרבה בגרויות, הכי הרבה פצעוני בגרות והכי הרבה הורמונים. הופעתי היום עם ההרצגה 'כואב מבפנים ויפה מבחוץ - על אמנות, טראומה והחלמה' בתיכון הניסויי בירושלים. תיכון ותיק, בולט ופתוח. הילדים מנהלים לעצמם את ההפסקות, כמובן שאין צלצולים, ויש הקשבה וכבוד למבוגרים. האווירה בבית הספר היתה מאד רגועה. גם ה'ערסים' חמודים, ובהרצגה הם שאלו הרבה שאלות.
דיברנו על הכלים שיש לנו שעוזרים לנו להירפא. אני הצגתי את הדרך שעשיתי בעזרת התאטרון, אל עבר הריפוי, והם תרמו כלים משלהם שעוזרים במצבי חרדה ושות'. הם דיברו על לצחוק, או לבכות, ברגעים קשים, לחשוב מחשבות חיוביות, או לנתק את עצמי מהמחשבות ולהיות בכאן ועכשיו. אחד שהיתה לו גיטרה על הגב אמר לנגן, לראות סרט או סדרה. ואפילו קיבלתי פרפר מאורגמי אחרי שחילקתי לכמה מהם דרקונים מנייר.
קשה להיות בכיתה יא', בטח בתקופה המחורבנת שלנו היום. אבל הנה, הם עושים את זה. הילדים האלו, הנערים והנערות האלו. והנה אני הופעתי מולם ואולי גם תרמתי להם איזה כלי או שניים שישתמשו בו כשקשה. ואז יהיה טוב יותר. להם, ולנו. שנה טובה, מלאת פרפרים ודרקונים טובים !
