05/11/2023
מתן חייט, מחנך בבית ספר בירושלים כתב, ואני מסכים וממליץ לשר החינוך יואב קיש ליישם:
החינוך ושיברו
תמיד לימדו אותנו ש"גדול לימוד שמביא לידי מעשה".
אז כעת זמן לעשות.
כעת לא זמן ללמוד.
הכשל המרכזי בניסיון של מערכת החינוך לחזור ל"שגרה בצל מלחמה" טמונה בנסיון להקיש את מה שעשינו בקורונה. כמו בקורונה, גם היום- התלמידים נמצאים כבר הרבה זמן בבית (מלפני כיפור), יש הרבה חוסר וודאות באוויר, יש הרבה מוות מסביב, אין תחושת ביטחון.
אבל, יש הבדל עצום בין שני המקרים, שהופך את שתי הדוגמאות לשונות בתכנית זו מזו.
בקורונה-מי שעמדו בחזית היו רופאים ומדענים שהצליחו להביס את הנגיף הסורר. הבקשה מהציבור בכלל והילדים בפרט הייתה- לשמור על עצמם ועל קרוביהם. זה הכל.
כאן המצב שונה- מי שבחזית זה כולנו. אנשי מילואים שעזבו הכל ברגע וכבר חודש מחוץ לבית, חיילים ולוחמים שיודעים שיש סיכוי שהם לא יחזרו הביתה, משפחות שלמות שהם פליטים במדינתם שלהם בלי אופק מתי ישובו לביתם, אם בכלל עדיין יש בית, נשים אמיצות שמחזיקות בית וילדים בכוחות עצמן (אני יודע שיש גם מקרים הפוכים).
כל המדינה חזית.
ובניגוד לקורונה- היום יש לתלמידים מה לעשות ואיך לסייע במאמץ הלאומי!
יש צורך בעשרות אלפי ידיים עובדות בחקלאות, בבנייה, בסיוע אזרחי.
אנחנו לא בשגרה! אסור לנו לחזור לשגרה!
בימים כתיקונם, אני אומר לכל מי שמוכן להקשיב- מה שעומד בראש מעייני, בראש סדר העדיפויות שלי זה טובתם של התלמידים שלי, האושר שלהם.
אבל היום- צו השעה הוא להסיט את המבט מהטובה הפרטית של כל אחד ואחת- גם של התלמידים- ולעשות את כל מה שאנחנו יכולים לטובת האומה.
ואנחנו יכולים לעשות המון!
מערכת החינוך צריכה להכריז שלא מדברים עכשיו על בגרויות, לא מדברים על הספקים- נטפל בזה אחר כך. זה פשוט לא חשוב עכשיו.
בתי הספר צריכים להיות חמ"לים שמהם יוצאים ואליהם חוזרים מפעילות ועשייה.
אני יודע, יש ילדים שזה קשה להם, יש הורים שזה קשה להם. מקבל. להם צריך לתת פתרון לימודי בבית הספר. אבל הם צריכים להיות היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.
אני יודע שנעשים מאמצים לייצר הסדרה של התנדבויות חקלאיות ואחרות- אני כבר 5 ימים מתחנן לקבל אישור לצאת עם תלמידים- ואני לא צוחק- מילאתי איזה 20 טפסים אלקטרוניים רק כדי ללכת לסייע לחקלאים לא לאבד את מטה לחמם.
זה לא כזה מסובך- יש חקלאים שצריכים ידיים- יש תלמידים עם ידיים. יאללה לעבודה.
בתמונה- תלמידים שהבינו את צו השעה ויצאו לעשות בעצמם את הדבר הנכון.
עוד לא מאוחר לתקן- צריך להגיד בבירור- אין שגרה! יש מלחמה! וכולנו צריכים לקחת בה חלק.
כי בעוד 20 שנה שהנכדים ישאלו אותנו איפה היינו במלחמה הכי קשה שהייתה למדינת ישראל - נוכל להגיד, בראש זקוף שעשינו מה שיכולנו.
Matan Hayat
Yoav Kisch - יואב קיש
