16/04/2026
תשמעו סיפור :
לפני כמה ימים (זה היה כמה ימים בתחילת המלחמה ) התקשר אלי איש שאין לי מושג מיהו … והקדים בבקשה מוזרה שיש לו אלי.
קוראים לי ירון
ולבן של חברים שלי ,אדם ,היתה אמורה השבוע ( בתחילת המלחמה ) להיות חגיגת בר מצווה שכמובן בוטלה . אדם היה מבועס אילן אומרים שעכשיו אומרים
״ מבועס טילים״ כששאלו את אדם מה ישמייח אותו .. הוא לא חשב פעמיים ואמר פיניאטה של חמינאי !!!( למי שלא יודע זה משחק מכסיקני של בובה באיזו צורה שבוחרים מנייר ,שממלאים בממתקים ,וחוגג היומולדת צריך לרסק אותה עד שהממתקים מתפזרים וכל הילדים חוטפים ואוספים את האוצר המתוק ) .
עכשיו השאלה של ירון היתה איך מוצאים פיניאטה כזו ? כי אין …
כשצלצל וסיפר לי פשוט צחקתי מרוב שעשוע וכחלק מהאתגרים שאני לפעמים לוקחת על עצמי ביקשתי כמה רגעים לחשוב … זה היה קצר , והסכמתי כמובן … והתחלנו להשתעשע ,ערכנו פנגפונג של רעיונות גיבשנו דמות שתתאים כמובן בעזרת ה AI ,שגם הוציא סקיצה ומידות ( הוא ממש לא דייק גם כשביקשתי .. שוב ושוב , אבל הסתדרתי )
הודעתי לירון שזה כמובן מתנה 🎁 ממני ! והוספתי שאמא שלי חוה שורדת שואה בת 92 אומרת :״תזכרי שהיו שם גם אנשים טובים !!!״ ואם זה אני הולכת 🙏וזה המסר שלי לאדם !!
וכבר כמה ימים אני בונה מדביקה מפסלת - צריך לזכור שזה חייב להיות עם קונסטרוקציה שבכמה מכות מתפרקת אז גם התכנון והבניה שונה מכל מה שאני אני בדרך כלל עושה .
אני מרגישה קצת כמו לשחק בבובת וודו …
שולחת לירון צילומי תהליכם וגם קצת למשפחה והחברים והתלמידות שלי שכולם קצת חלק מהתהליך כמו סיפור בהמשכים , האמת שכולם די מתרגשים ומחכים לצילום של אדם עם חמינאי .
רק שתדעו שאדם לא יודע כלום !!!
רק אבא ואמא שלו שמעולם לא דברתי איתם !
בינתיים החומיני מתפתח … ואוטוטו מסתיים
ואני נהנית מכל רגע בתקופה ההזויה והמתישה הזו .
בין נכדים, ילדים, עבודה … אזעקות שעות בלי שינה ,
יש לי רגעי יצירה קסומה ומשעשעת ….
ובסתר ליבי מקווה שאדם ילך על משא ומתן ולא יפרק את חמינאי חחח
מבטיחה לספר מה ההמשך הסטודיו של שלומית טמיר עיסת נייר
שלומית טמיר