เปิดทำการกี่โมง?

จันทร์ 09:00 - 15:30 20:30 - 23:00 อังคาร 09:00 - 15:30 20:30 - 23:00 พุธ 09:00 - 15:30 20:30 - 23:00 พฤหัสบดี 09:00 - 15:30 20:30 - 23:00 อาทิตย์ 09:00 - 15:30 20:30 - 23:00

MOMENT IN LINE

MOMENT IN LINE®
‘Moment In Line’ Is the attempt to exact the fragment of time that creates the

04/12/2023

אלה החיים, כי טעויות קורות לכולם.
אומר מי שאף פעם לא משלם את המחיר.
העיקר הכוונה 🤷‍♀️

לזכר יובל קסטלמן ז״ל.
יהי זכרו ברוך 💔

29/11/2023

איך מוחקים זכרונות ילדות? 💔

16/02/2023

וולנטיין?☟
לפני חמישה חודשים בדיוק עלינו על מטוס עם כרטיסים לכיוון אחד ועברנו לגור בתאילנד 🐚🌸🌴
מסתבר שרילוקיישן זה עניין מורכב יותר משיכולתי לשער והחיים הפכו לסירת דייג בלב ים סוער 𖠳
אחרי חמישה חודשים, הסירה היא אותה סירה והים אותו ים אבל האישונים מתרחבים באפלה והפחדים הופכים להרפתקאות.
את הוולנטיין שלנו בילינו עם ליבי, בוער מחום, במרפאת בית החולים 🏥
דייט רומנטי הוחלף במדחומים ותרופות להורדת חום.
אחרי שכבר הבנתי שהפעם פרחים לא יהיו כאן, מחוות האהבה הגיעה אלי השנה מכיוון לא צפוי ועירית כתבה כך -

🖋
״ לפני כחצי שנה עברנו לבית שלנו.
ערב אחד הבנתי שאני רוצה שיהיה איתי כאן גם ציור נוף מעשה ידה של סבתא רינה. מיד ידעתי למי לפנות.
מזה זמן שאני עוקבת באינסטגרם אחרי MOMENT IN LINE, הסטודיו של מעין דנן.
שלחתי שאלה אם הדבר אפשרי בכלל, כי עד היום ראיתי אצלה רק איורים של אנשים.
קיבלתי מענה חיובי ומפה יצאנו למסע.
בדרך צירפנו גם הקדשה בכתב היד של סבתא. מעין שאלה אם יש לי משהו כזה, ואני הצעתי לקחת את השורה המסיימת ברכה שהיא כתבה לי לאחד מימי ההולדת שלי, ועד היום היא שמורה אצלי.
ביום שמעין שלחה לי את הסקיצה הגמורה, הציור שלבש שחור לבן וההקדשה בכתב ידה של סבתא, הותירו אותי עם דמעות בעיניים.
הרגשתי כאילו סבתא רינה שלי שלחה לי עכשיו מתנה.
הבוקר, זה הגיע עם שליח.
בבית, שיבר, תמרה, עלמה ויפתח יודעים מי זאת סבתא רינה. יש פסלים ותמונות שלה.
היא תמיד כאן איתי. איתנו.
ועכשיו, כל מי שיבקר אותנו יראה בסלון גם את האהבה שלנו זו לזו.
תודה מעין יקרה שהגשמת לי חלום.״
---
תשומת לב ואהבה אפשר לתת לכל אחד ולקבל מכל אחד, זה לא יקר כמו יהלום אבל זה שווה אותו הדבר ⟡˙♡⋆₊˚✧*
תודה לך על המילים הטובות.
שימחת אותי מאוד מאוד! ♥️♥️♥️

✨ קצת על תהליך העבודה ☟
אינטרפטציה שלי לציור שציירה סבתה של עירית. תרגום משטחי צבע שנעשו במקור ביד חופשית והפכו לקווים דקיקים. הצפיפות ובעיקר המרווחים, הם שיוצרים את האור והצל והעומק ובעיקר מנסים להביא לידי ביטוי את כוונתו המקורית של המשורר.
בתחתית האיור כיתוב. התלבטנו יחד מה לכתוב. ביקשתי מעירית לחפש משהו שכתבה סבתה, לחפש את כתב היד שלה, הרי גם האיור עצמו הוא סוג של אותו כתב יד. לבסוף נמצא מכתב שנכתב על ידה ליום ההולדת של עירית והכיתוב הפך לשורה של שש מילים ומאחוריהן עולם ומלואו. כתב היד של סבתא של עירית.
מהפעמים שאני לא בטוחה למה מהדברים יש ערך רב יותר, לאיור או לטקסט.
בין התמונות תוכלו לראות גם את הסקיצה לתהליך וגם את ציור הנוף המקורי שבהשראתו נעשה האיור.
Irit Habib

28/10/2022

המעבר לתאילנד מקרב אותי אלי ואליכם. מסתבר שיש קשר רופף בין מרחק פיזי וגאוגרפי לבין מרחק אישי ואנושי 🌏🪐
שיחות ״על הדרך״ בשבילים בקיבוץ ובצרכניה התחלפו בשיחות אל תוך הלילה עם מי מכן שהזמינה ממני איורים לאחרונה, רובכן הופכות לחברות עוד לפני שהופכות ללקוחות (לרוב זה היה קורה הפוך) ורובכן סלחניות על עיכובים בלתי צפויים - על זה אני רוצה להגיד תודה. להיות לבד ולא להיות לבד זו הקלה גדולה, מה גם שאמנות שנעשית בנחת, היא הרבה יותר מוצחלת.
ההשראה במרחב החדש שנחתתי לתוכו מניעה אותי ליצור אמנות חדשה ומעט שונה ממה שראיתם עד כה. כי למה לא בעצם?

🌬
מגע. מותר לדבר על זה?
סxס.
מותר לצייר את זה?
לתלות בבית? אולי אכתוב בצורה יותר מרומזת ורומנטית? הרי אי אפשר בכלל להקליד את זה בלי לחטוף חסימה באינסטגרם 🍑
כמה מקום זה תופס במחשבות שלנו וכמה במילים?
אלפי אותיות נכתבות בכל יום על מתכונים, חינוך, משפחה, זוגיות ותקשורת אבל מה עם הדבר הזה שהולכים סביבו בשקט, על קצות האצבעות?
המעבר לתאילנד הוא מסע מורכב לתא המשפחתי, כזה שמותח את הגבולות הפיזיים והרגשיים.
לעומת זאת, בתוך המסע הפנימי והאישי שלי, המעבר הוא רק נקודה בדרך 🚏

אחרי חודש אינטנסיבי של ניקוי ומיון חפצים גשמיים, של גרירת מזוודות ממטוס למטוס ומבית לבית, יצאתי לעבוד בשקט אמיתי בחוץ בבית קפה על החוף 🧋🏝
סביבי חול וצדפים ובאופק גלים וסירות קטנות.
יצאתי לחפש השראה מהחוץ ומצאתי אותה דווקא בפנים, הכי קרוב. נזכרתי פתאום בעבודה שהתחלתי בארץ לא מזמן אבל נפסקה באמצע התהליך, לא הצלחתי לדייק אותה ולהתאהב בה. פתאום השקט סביבי גרם לי לחזור אליה ולבחון אותה מחדש בעיניים נקיות ופתאום זה קרה ומצאתי את הדיוק שחיפשתי.
לא הכל צריך להיות תמיד נקי וסטרילי ונכון וייצוגי, הסערה והאש מגיעים מתוך תשוקה ותנועה, לא תמיד צריך להתלבש ולהתאפר, לצאת לדייט, לשים את המוזיקה הנכונה, לפעמים אפשר פשוט סתם להZדיין (או סתם לעבור לגור על אי בלב ים בצד השני של העולם) וגם מותר להגיד את זה בקול רם, בלי לחשוב מה אחרים יגידו, פשוט לעשות.

זו הסנונית הראשונה ואני מבטיחה שיהיו עוד. ‎באתר (רק אגיד שזו הגרסה הראשונית שלו) תוכלו לקרוא עליו עוד וגם לראות את האיור הבא שאעלה לכאן.

כנסו לקישור וספרו לי מה חשבתם
◀ ◀ ◀
https://www.momentil.com

09/10/2022

✨ פוסט שהעלתי לאינסטגרם לפני שבוע ומעלה גם כאן למקרה שאתם עוקבים רק פה ✨
___
המון זמן שאני דוחה את הפוסט הזה. התלבטתי אם לכתוב ומה לכתוב. כבר כמה חודשים. מתי זה הרגע המתאים? 🤷‍♀️ כשהחלום היה רק חלום? כשהודענו למסגרות של הילדים שהם לא ימשיכו שנה נוספת? 🎲🧸
אולי להעלות תמונות מהמכירה הגדולה של הילדים בחצר הבית שבה הם נפרדו מכל הצעצועים והמשחקים שלהם? כשהזמנו כרטיסים? ✈️ כשהלכתי לאיבוד בשדה התעופה? ביום הראשון ללימודים בבית הספר החדש? זה שכולם מדברים בו אנגלית והם יודעים רק להגיד "גוד מורנינג"?

יש מרחק גדול בין לעשות מעשה ובין לספר עליו לעוד מישהו. אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? מסתבר שכן. צלילים של אושר ושמחה ומים ניתזים לצדדים ומאוורר קצת חורק ו"סוואדי קה" ואצבעות מתקתקות לכם מילים על מקלדת.
ואולי לא לספר? אולי יבהלו ויחשבו שאני איננה? לא זמינה? רחוקה מידי? אולי יפסיקו להזמין? אולי אתם כאן רק בשביל האמנות שלי ולא בשביל המציאות והחיים האישיים? הרבה שאלות ופחדים והרבה מיץ אומץ. הדרינק האהוב עלי.
רגע אחד שאני יושבת לבד מול המחשב ופתאום הרגשתי שהגיע הרגע שאני פוחדת ממנו ודחיתי כל כך הרבה זמן.

בקיצור, עשינו רילוקיישן לתאילנד. קוסמוי.
✨🏝🦋🦀🐃🧋🍛🥥☀️
מכרנו הכל, ארזנו מזוודה וטרולי לכל אחד ועלינו על מטוס. כיוון אחד.
מי שעוקב וקורא אותי יודע שהשנים האחרונות היו מורכבות. קחו הרבה קורונה ועצב, תוסיפו המון זמן שנשרף והתבזבז באישפוזים וביקורים בחדרי ניתוח ומיון, תפוצצו כמו בועות 🫧, תוציאו מלא אוויר מהריאות עד שיגמר והרי לכם מתכון מצויין למשפחה שרוצה וצריכה להמציא את עצמה מחדש.
מכירים את המחשבות והדיבורים שחוזרים על עצמם כמעט בכל משפחה - מה אם ככה וככה והלוואי וככה וככה? אז כזה אבל "על אמת".
חשבנו. ידענו. מגיע לנו יותר. אין לנו יותר זמן לבזבז. וזהו. החלטנו להפסיק לדבר ופשוט לעשות.
שבוע אחד של אסימונים שנפלו וקצת חרדות ו-זהו.
אנחנו פה.

בית חדש (זמני, עד שנכיר טוב יותר את האזור), עצי קוקוס ופרפרים ענקיים בגינה, חדר עבודה מאובזר ומעל הכל, עכשיו כשהילדים נכנסו למסגרות יש גם המון זמן לעבוד בשקט ובשלווה 👩‍💻🖋

👇פתחתי דף נפרד למסע 👇
✨ https://www.instagram.com/dont_let_time_fly/ ✨

⚡️ לחלק המעשי - חזרתי לשגרה! אם נעלמתי למישהו לשבוע שבועיים, מתנצלת. אני שוב כאן. שגרה חדשה. חיים חדשים. אני אותה אני. מחכה לתמונות שלכם ולסיפורים שמאחוריהם. ההזמנות פתוחות!
🙌

19/08/2022

צילום מושלם. איור מושלם. שבת שלום! ✨✨✨

SIZE: 60/70 cm
FRAME: BLACK ALUMINUM

18/08/2022

מתי אתם פה?? בדרך כלל אני משתדלת להעלות איורים חדשים בערב אחרי שהילדים הולכים לישון ואתם מרוחים על הספה עם הטלפון אבל החופש הגדול הזה הטריל את כולם. אז אני פשוט מעלה ומקווה שאני מוצאת אתכם ברגע נדיר לבד, בפינה שקטה, עם קפה ביד. או בעבודה, מקום שאנשים מעריכים יותר בחופש הגדול 😅☕

Hadas Opper Shiff

יום הולדת 75 🎈
הדס שלחה לי הודעה, מסובכת וארוכה בדיוק כמו האיור שיצא בסוף 😅 חיבור של כמה משפחות מכמה צילומים כדי ליצור איור של כל המשפחה הגרעינית המורחבת (הורים, ילדים עם בני הזוג וכל הנכדים). היתה לה תמונה משפחתית לא מעודכנת כי מאז שצולמה כל הילדים גדלו. השתמשתי בתמונה כבסיס לאיור, הדס צילמה במיוחד בזוויות שיתאימו לצילום הישן והחלפתי את כל הילדים לתמונות מעודכנות.

🏠 ההורים של הדס יחד כבר 55 שנים ומתגוררים בקריית חיים, בבית שבו אבא שלה גדל בתור ילד, יחד הביאו 4 ילדים ויש להם 9 נכדים. המשפחה שלהם היא הדבר הכי יקר להם בעולם. הדס נולדה 16 שנים אחרי אחיה הבכור, כשאמא שלה היתה בת 39. אמא שלה מספרת שכל הזמן אמרו לה ״כשטיפש מצליח הוא חושב שהוא חכם״ כי בזמנו זה היה ממש טאבו ללדת ילדים בגיל מאוחר.
מה היו אומרים לה היום? אני מניחה שאותו הדבר, אולי בגלל הגיל, אולי בגלל פערי הגילאים, אולי בגלל ש-3 ילדים זה מספיק? אין לדעת. עולם כמנהגו נוהג. מה שבטוח, יצא לה לא רע 😉❤️

מה צרפתי בתמונות?
- את הצילום הישן + הצילום שבו החלפתי את כל הילדים שגדלו עם הזמן
- קצת מתהליך העבודה
- מקטעים מתוך האיור מקרוב קרוב ואחרי כל אחד את חתיכת הצילום המתאימה לו
- צילומים מתוך הבית החדש של העבודה שלי

מוזמנים לדפדף ולשאול שאלות אם יש ❤️🙌

צילום מקורי:

‏SIZE: 70/100cm
‏FRAME: OAK COATED ALUMINUM

15/08/2022

לכל אחד יש את הפלייליסט שמלווה את הלב שלו.
שירים, מנגינות ומילים שתמיד נחזור אליהם.
אמנם גברים מעולם לא זרקו אותי ולא שברו לי את הלב כמו בשירים של קרן, אבל החיים בהחלט טלטלו מצד לצד.
את קרן פלס אהבתי תמיד ובשנה שעברה שמעתי בפעם המי יודע כמה את אחד השירים שלה ובתזמון שהיה לי מדויק, הוא נכנס לי ללב ולפלייליסט של חיי.
״באת לי פתאום״ ✨
הקשבתי למילים והבנתי שאני זו שבאתי לי פתאום, אני כאן בשביל עצמי, לוקחת אחריות, מזרימה אוויר, משיטה ספינות, מדליקה אור, מחליטה כמה רחוק לזנק, כמה גבוה לכוון 🌟🌊
לפני שבוע גיליתי שט״ו באב מגיע והחלטתי ללכת להופעה שלה, להקשיב מקרוב.
כתבתי לה ואמרתי שאשמח להיפגש. היא אמרה שקראה את הפוסט שכתבתי על טל ושאמנם הסיפורים שלהם שונים אבל ההזדהות עמוקה. (אם אין לכם מושג על מה אני מדברת, זה אומר שאתם לא עוקבים אחרי האינסטגרם שלי) קווים מקבילים של חושך ואור 🌗
הגענו להופעה שנינו.
כמה תקווה יש בעיניים כואבות, מסנוורות כמו השמש.
בבית האחרון של השיר האחרון בהופעה אורי ולונה עלו שניהם לבמה, נצמדו אליה כמו שרק ילדים יודעים, צפוף צפוף.
אז ידעתי שבחרתי נכון את השורה לאיור.
היה מושלם ✨
בסוף ההופעה נפגשנו. חיבקה אותי חיבוק אמיתי כזה ואז עצרה ושאלה ״איפה הוא? הוא לא הגיע??״
דווקא הגיע.
הצבעתי לכיוון קצה החדר.
לא אשקר.
מאותו הרגע הפגישה הייתה שלהם. גם אני הייתי שם אבל החלק שלי כמעט הסתיים.
שניים שחולקים הווה מלא בכאב ונחושים לכבוש פסגות. שניים שאם רק מסתכלים במבט מרפרף מהצד נראים כאילו חולקו להם כל הקלפים הנכונים במשחק.
שניים שאם מסתכלים מקרוב, רואים להם את הכחולים שהשאירו דקירות מחטים בחדר המיון וכמה קשה לכל אחד לשבת זקוף, להחזיק את הגוף ועדיין.
״כשאנשים מחכים לחוף אין סוף למים״. שניים שלא מחכים, לפעמים מאטים אבל שומרים על התנועה, רק לא לעצור. מאבדים ומוצאים את עצמם שוב ושוב. כמה חשוב זה לחפש.
לפני שהלכנו הבאתי לה ציור. מעומק הלב.
קרן אחת ושני ילדים שכל אחד מהם רוצה וגם מקבל 100% מאמא, מהזמן, מתשומת הלב. כמה קשה זה לשכפל את עצמנו כשהילדים דורשים אותנו רק לעצמם. מישהי פעם אמרה לי שהנדל״ן היקר ביותר בבית הוא חיבוק של אמא. אמרה וצדקה.
אמא אחת משוכפלת אבל קצת שונה, כדי שאף אחד לא ירגיש שזה ״לא פייר״ ושכל אחד ירגיש מיוחד.
ובאמצע, היא, מה שחשוב באמת, לשמור על עצמנו, לא להמחק, לא להעלם, לדעת מי אנחנו ומשם לצאת החוצה. מחווה ציורית לנשיות, עוצמה, תשוקה ותקווה 🌬

Keren Peles - קרן פלס

02/08/2022

בקרוב יהיה לי עדכון מרגש במיוחד 🤭🤐
אני עדיין מתלבטת מתי ״לצאת מהארון״ ורק מי שהזמין ממני לאחרונה יודע על ההרפתקה שאני מתכננת. בינתיים, עד שאשתה מיץ אומץ ואספר לכם, אגיד שלאחרונה אני מתעסקת הרבה בפינג פונג פנימי בנושא בית ומשפחה וקשרים חברתיים שאנחנו תופרים סביבנו ולעצמנו.

לפני שלוש שנים יסמין שלחה לי צילום של בעלה עם התינוק החדש שרק נולד להם, דין. אז נוצר הקשר ביננו וגם האיור הראשון עבורה. לפני חודשיים כתבה לי שנולד להם תינוק נוסף וביקשה איור של שני האחים. שלחה צילום שהבנתי ממנו את הקשר העמוק שהיא רוצה לתעד ולהנכיח אבל הצילום לא הסתדר לי, יש כאלו, שפשוט לא מתאימים לאיור.
פתאום אחרי שבועיים הייתה לי ״הארה״ - השראה, נחה עלי המוזה והתקשרתי אליה בהתרגשות!
נצלם מחדש, נפריד את הילדים לשתי תמונות וניצור את החיבור בעזרת מבט, קומפוזיציה ותנועת גוף.
שלחתי אותה למשימת צילומים. יסמין צילמה שוב ושוב, מכל זווית שביקשתי, עד שהייתי מרוצה.
היום שאלתי את יסמין מה נכתוב על הילדים שלה, בד״כ אני לא מצטטת וכותבת אתכם במילים שלי.

הפעם אצטט:
״אני מרגישה שיש פה מן השלם, שניהם תינוקות IVF, גם דין דין וגם צ׳וקו ובאיזשהו מקום יצרתי עולם שלם וזה מאוד נוכח באיור״.
צרפתי לכם קצת אימג׳ים מתהליך העבודה שלי בסוף הפוסט.
דפדפו ותראו 🧷🖋

12/05/2022

✨ HI EVERYONE! ✨
I AM NOT TAKING ANY NEW ORDERS FOR MAY - JUNE - JULY.
REGISTRATION FOR AUGUST 2022
ORDERS HAVE
ALREADY STARTED 🖤

17/03/2022

וואו כמה זמן לא העלתי לכאן איורים 🤭 אין מה לעשות, החיים האמיתיים הם בחיים האמיתיים והזמן רץ ורץ 🏃‍♀️ תאלצו להאמין שאני עובדת סביב השעון 👩‍🎨 תודה שאתם איתי כל הזמן, בהודעות וטלפונים והזמנות, מוכיחים לי שהמציאות חזקה יותר מכל פוסט שלא הספקתי להעלות 🍄👑✨🪄
באיור - ליבי המתוק שלי, גמד גינה, בתחפושת האהובה עליו ביותר, מפורים 2020

ที่อยู่

Ko Samui

เวลาทำการ

จันทร์	09:00 - 15:30
	20:30 - 23:00
อังคาร	09:00 - 15:30
	20:30 - 23:00
พุธ	09:00 - 15:30
	20:30 - 23:00
พฤหัสบดี	09:00 - 15:30
	20:30 - 23:00
อาทิตย์	09:00 - 15:30
	20:30 - 23:00