11/01/2026
אני דנית ואני בדרך כלל יולדת בלילות.
כבר תקופה ארוכה שחלק מהTo to list שלי היה לכתוב ספר ילדים שמנגיש את "שפת השלופים". התלבטתי המון זמן (שלא נאמר שנים!) מאיזה זווית לכתוב, על מה לשים את הדגש, כי זאת שפה עם המון עומק רגשי ואולי זה יותר מידי לקורא הצעיר ולמען האמת, הייתי עסוקה בלידות אחרות וכו'.
ואז, יום אחד, ללא התראה מוקדמת זה פשוט קרה.
בלילה- אלה השעות שאני בדרך כלל כותבת (וגם יולדת), עם סיידר תפוחים מפנק, פתאום הייתה הלימה בין המחשבות לחדוות היצירה- הכתיבה שלי.
מה זה אומר? זה אומר שבאותו לילה אחרי צירים של לא מעט שנים, ילדתי. כתבתי, כתבתי וכתבתי והכתיבה זרמה, התגלגלה... כל פסקה נכתבה בתורה בלי יותר מידי היסוס. ברור לכם שמאז היו עוד מלא ורסיות (וכנראה שיהיו עוד), אבל זה פשוט קרה.
אז אני נרגשת לספר לכם שבקרוב תוכלו להבין ולדבר בשפת השלופים גם אם לא ראיתם את ההצגה. כן, זה לקח לא מעט זמן ממש כמו ההיריון שלי עם גאיה (שאגב, לא מעט מהספר בהשראתה). כן, זה השלב שאני מגדלת, מחתלת, מאכילה ומטפלת בו, כמו אמא טובה דייה בבייבי החדש, אבל אין לי ספק שהוא יהיה מתוק, כי הוא נולד מאהבה גדולה ובעיקר מחיבור אמיתי למה שאני עושה.
בתמונה הימנית- אני, מרוגשת ודומעת בפעם הראשונה שהקראתי את הספר לאבי. בתמונה השמאלית- הצצה לכריכה של הספר בהשראת המיתוג "שפת השלופים של דנית" של המעצבת הגרפית טל מלכי- "גומות".
המשך יבוא...
#שפתהשלופים #חינוך #רגשות #טיפולרגשי #דרמהתרפיה #ספרילדים
